אילו תופעות לוואי מופיעות אצל חולים הנוטלים בגליבק?
רוב תופעות הלוואי הקשורות עם השימוש בגליבק קלות ומשתפרות עם הזמן. רצוי שכל תופעת לוואי תדווח לרופא המטפל וכמובן שחשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני כל שימוש בתכשירים הרשומים.
בחילות והקאות – כ- 68% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים דיווחו על בחילות כאשר נטלו גליבק. לעיתים הבחילות לוו בהקאות ו/או כאבים בבטן העליונה. חברת נוברטיס ורופאים רבים מציעים ליטול את התרופה עם ארוחות ובשתיית הרבה מים. חלוקת מנת הגליבק ל-2 מנות, שתיהן עם ארוחות יכולה להקל על תופעת לוואי זו. במידה והבחילות ממשיכות ניתן להקל על התופעה עי שימוש בתרופות נגד בחילה אך הדבר מחייב התייעצות עם הרופא המטפל.
הזעה לילית – הזעה לילית דווחה עי מספר חולים. במקרה של הזעות ליליות יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
אגירת נוזלים/בצקות – כ- 68% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים דיווחו על נפיחות סביב העיניים ו/או רגליים. הסיבה לנפיחות זו היא צבירת מים/בצקת. חולים דווחו שהפחתה בשימוש במלח ו/או אלכוהול מפחית את הנפיחות. אחרים מוצאו שהרמת הראש והרגלים בשינה משפר את המצב. ניתן גם להניח שקיות תה על העיניים בכדי להפחית נפיחות. במידה ונחוצה פעולה אגרסיבית יותר ניתן להיעזר בתרופה מקומית לטיפול בגודש כגון phenylephrine, 0.25%. במקרים חמורים צבירת הנוזלים מטופל בתרופה משתנת. תרופות משתנות מפחיתות את כמות הנוזלים בגוף והשימוש בהם ייעשה רק בהתייעצות עם הרופא המטפל. בצקת חריפה מופיעה אצל 1-5% מהחולים.
שלשולים – הופעת שלשולים דווחה עי כ- 49% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים. השלשולים הם בדכ קלים. שלשולים חזקים יכולים להשפיע על קליטת הגליבק ולהפחית מיעילותו ולכן יש לדווח על כך לרופא המטפל. במקרים רבים ניתן לטפל בשלשולים עי שימוש בתרופות ללא מרשם כגון אימודיום.
פריחה – כ- 39% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים דיווחו על פריחה בעור. הפריחה לעיתים מגרדת ומופיעה ככתמים אדומים ויבשים. הפריחה יכולה גם לדמות לכווית שמש. בדכ הפריחות הן קלות אך מומלץ לדווח לרופא המטפל על כל פריחה שתופיע.
התכווצות שרירים וכאבי עצמות – כ- 39% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים דיווחו על התכווצות שרירים ו/או כאבי עצמות בשימוש בגליבק. התכווצות השרירים בדכ מופיע בידיים, רגליים, שוקיים וירכייםולעיתים במאמץ מוגבר או בלילה. 20-40% דווחו על כאבי עצמות, בדכ בחודש הראשון של השימוש בגליבק.
עייפות – עייפות דווחה אצל 33% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים ויתכן שהיא קשורה לאנמיה (המוגלובין נמוך).
כאבי ראש – תופעת כאבי ראש דווחה עי 28% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים. אייבופרופין יכול לסייע בהקלת כאבי הראש.
הפרעות בעיכול – כ- 19% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים דיווחו על הפרעות בעיכול בשימוש בגליבק.
הרעלת כבד – הרעלת כבד אינה שכיחה (1.1% – 3.5%) בחולים המטופלים בגליבק, אך הינה אחת הסיבות העיקריות להפסקת השימוש בתרופה. בדכ הרעלת כבד תופיע בחודשים הראשונים לטיפול אך יכולה להופיע בשלבים מאוחרים יותר.
ספירות נמוכות – לחלק מחולים ספירות דם נמוכות הנגרמות עי דיכוי היכולת של מח העצם לייצר מספר מספק של תאי דם.
דם בשתן
למרות שתופעת לוואי זו אינה רשומה עי חברת נוברטיס (מייצרת הגליבק) מספר חולים דווחו על כמות קטנה של דם בשתן.
עלייה במשקל – חלק מהחולים דווחו על עלייה במשקל שככל הנראה נגרמת מצבירת נוזלים.
שינויים בפיגמנטציית עור – מספר חולים דווחו על איבוד פיגמנטציה בעור. הסיבה לכך כנראה נעוצה בכך שגליבק מדכא אנזים הנקראKIT הפועל על פיגמנטציית העור. (מעניין שחולים אחרים דווחו על הגברת הפיגמנטציה בעור ובשיער).
דימום בעיניים – חולים דווחו על עיניים אדומות או דימום תוך עייני. חשוב לדווח לרופא המטפל על תופעה זו למרות שבדכ תופעה זו לא נחשבת מסוכנת.
תחושת ערפול – מספר רב של חולים מדווחים על תחושת ערפול בשימוש בגליבק, במיוחד בבקרים. חלק מהחולים מדווחים שפעילות גופנית עוזרת להקלת תופעה זו.
דיכאון – יש חולים המדווחים על תחושה ירודה ודיכאון בטיפול בגליבק.
האם צבירת נוזלים היא בעיה רצינית?
צבירת נוזלים כללית היא בעיה רצינית שיכולה להוביל לסכנת חיים. התופעה נדירה, ומדווחת בפחות מ- 1% מחולים בשלב הכרוני אך ב- 3% מחולים במשבר הבלסט.
לצבירת נוזלים כללית מספר צורות: צבירת נוזלים בריאות, צבירת נוזלים בחלל סביב הלב, צבירת נוזלים חריגה בבטן, צבירת נוזלים כללית וצבירת נוזלים עודפת ונפיחות במוח. הסימפטום השכיח לצבירת נוזלים בריאות הינו קוצר נשימה. הסימפטום השכיח לצבירת נוזלים בבטן הינו בטן נפוחה והסימפטום השכיח לצבירת נוזלים במוח הינו כאבי ראש.
מי נמצא בקבוצת הסיכון לצבירת נוזלים?
נשים מעל גיל 65 עם היסטוריה של בעיות לב או כליות נמצאות בקבוצת הסיכון להופעת תופעת לוואי זו, אך אנשים מבוגרים וכל חולה עם היסטוריה של בעיות לב ו/או כליות חייב להיות בפיקוח צמוד לגבי נפיחות ו/או עליית משקל מהירה. במקרים אלו יתכן ויתחיל טיפול בתרופות משתנות או במקרים מסוימים תופחת הכמות או יופסק הטיפול בגליבק.
האם פריחה בעור הינה שכיחה בטיפול בגליבק?
כ- 39% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים דיווחו על פריחות בעור. הפריחה לעיתים מגרדת ומופיעה ככתמים אדומים ויבשים. הפריחה יכולה גם לדמות לכווית שמש. בדכ הפריחות המדווחות הן קלות אך רצוי לדווח לרופא המטפל על כל פריחה. לעיתים הפריחות מטופלות על ידי תחליב ללא מרשם כגון AVEENO או קמח שיבולת שועל. לעיתים נחוץ טיפול אגרסיבי יותר בצורת אנטיהיסטמין או קורטיקוסטרואיד מקומי. אם הפריחה חמורה ולא מגיבה לטיפול תיתכן הפחתת המינון או הפסקה זמנית בטיפול בגליבק. במקרים מסוימים מטפלים בסטרואידים (כמו פרדניזון) ולאחר שחל שיפור בפריחה חוזרים לטיפול בגליבק.
מה לגבי התכווצות שרירים בחולים המשתמשים בגליבק?
כ- 39% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים דיווחו על התכווצות שרירים ו/או כאבי עצמות בשימוש בגליבק. התכווצות השרירים בדכ מופיעה בידיים, רגליים, שוקיים וירכיים ולעיתים מוגברת במאמץ או בלילה. מספר רב של חולים מדווחים על הקלה בתופעה זו על ידי שימוש בתוספי סידן. חשוב ליטול את הסידן לפחות שעתיים לפני או שעתיים אחרי נטילת הגליבק מאחר והסידן יכול לחסום את ספיגת הגליבק ולהפחית מיעילותו אם הוא נלקח בצמידות. לעיתים פעילות גופנית ותרגילי מתיחה מקלים על המצב. חולים מסוימים דווחו ששתיית מי טוניק עם כינין או השימוש בכינין סולפייט (תרופת מרשם) מקל על התופעה.
מה עם כאב בעצמות הנגרם על ידי השימוש בגליבק?
20-40% מהחולים דווחו על כאבי עצמות, בדכ בחודש הראשון של השימוש בגליבק. הועלתה השערה שכאב העצמות נגרם על ידי חיסול תאי הלויקמיה במח העצם ומשתפר כאשר מח העצם מבריא. לעיתים פעילות גופנית ומתיחת שרירים מקלות את המצב. חולים מסוימים משתמשים במשככי כאבים (אייבופרופין) להקל על אי הנוחות. טילנול, או פארצטמול אינו מומלץ לחולים הנוטלים גליבק מאחר והתרופה עוברת מטבוליזם בכבד כמו הגליבק והשילוב יכול להכביד על הכבד. חולים שאינם יכולים ליטול אייבופרופין עקב טסיות נמוכות יכולים לנסות אסאטמינופן (רק בהשגחת הרופא המטפל) או משכיחי כאבים נרקוטיים.
האם תופעות עייפות שכיחה אצל חולים הנוטלים גליבק?
עייפות דווחה עי 28% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים ויתכן שחלקם קשורים לאנמיה הנגרמת עי השימוש בגליבק. במקרים אלו העייפות תטופל עי טיפול באנמיה. במקרים אחרים העייפות היא תלונה כללית. מספר חולים דווחו שהגברת הפעילות הגופנית שיפרה את תחושת העייפות. חולים אחרים זקוקים ליותר מנוחה ושינה.
האם כאב ראש שכיח בחולים הנוטלים גליבק?
כאבי ראש דווחו עי 33% מהחולים שהשתתפו בניסויים הקליניים. אייבופרופין יכול להקל על תופעת כאב הראש. כדאי גם לנסות להפחית מתח ולהגביר פעילות גופנית. כאב ראש מתמשך או חזק במיוחד ידווח מיד לרופא המטפל.
ומה לגבי הרעלת כבד?
למרות שהרעלת כבד יחסית נדירה בחולים הנוטלים גליבק (1.1% – 3.5%) תופעה זו נמצאת במקום השני בחשיבות לסיבות להפסקה קבועה בגליבק. בדכ הרעלת כבד תופיע בחודשים הראשונים בטיפול בגליבק אך יכולה גם להופיע לאחר תקופה ארוכה בהרבה.
לכן חשוב מאד לבצע בדיקות תפקוד כבד בצורה מסודרת. יש המציעים לבצע בדיקת תפקוד כבד עם תחילת הטיפול בגליבק, כל שבועיים בחודש הראשון לטיפול וכל חודש לאחר מכן. העלאה מוגברת בערכי תפקוד כבד יכולה להצביע על ההפסקה זמנית או הסופית בשימוש בגליבק. חשוב להימנע משימוש באלכוהול ואסאטמינופן (טילנול) כאשר נוטלים גליבק מאחר והם מועברים דרך הכבד ומגבירים את הסיכון לפתח הרעלת כבד.
מה עם ספירות דם נמוכות בשימוש בגליבק?
לחלק מהחולים תופעה של ספירות דם נמוכות עם נטילת גליבק עקב דיכוי מח עצם (Myelosuppression) – אי יכולת מח העצם ליצור כמות מספקת של תאים. לכן על המשתמשים בגליבק לעקוב בקפידה על ספירות הדם. רצוי לערוך ספירות דם שבועיות לחולים בשלב הכרוני של המחלה במהלך החודש הראשון של השימוש בתרופה. אם מספר הטסיות עומד מעל 100,000 וספירת הנויטרופיל המוחלטת עומדת מעל 1500, ניתן להפחית את הבדיקות לאחת לשבועיים עד השבוע ה-12 לשימוש בתרופה. לאחר מכן, אם הספירות יציבות, המעקב יכול להיות אחת לחודש או יותר על פי המצב. חולים בשלב מואץ או בלסטי צריכים לערוך ספירות דם לעיתים תכופות יותר. דיכוי מח העצם שכיח יותר בחולים בשלבים המתקדמים של המחלה אך יכול גם להופיע בחולים בשלב הכרוני. דיכוי מח העצם מאופיין על ידי טסיות נמוכות (טרומבוציטופניה), ספירות נויטרופיל מוחלטות נמוכות (נוטרפניה( ו/או ספירות תאי דם אדומות נמוכות (אנמיה), הנמדדות בדכ עי ירידה ברמת ההמוגלובין. ירידה קלה בספירות לא בהכרח מחייבת התערבות והספירות חוזרות לעצמן בהמשך. במקרים קיצוניים, בהתאם לסוג וחריפות הדיכוי והשלב בו נמצא החולה, הרופא עשוי להמליץ על שימוש בגורמי צמיחה כדוגמאת נופוגן (עבור נוטרפניה),נומגה (עבור טרומבוציטופניה ) ו-פרוקריט או אראנספ (עבור אנמיה). הרופא עשוי גם להפסיק את הטיפול בגליבק לפרק זמן או במקרים מסוימים לתת עירויים.
האם מופיעות הזעות ליליות בשימוש בגליבק?
הזעות ליליות דווחו על ידי חולים הנוטלים גליבק. חולים רבים מוטרדים ורואים בתופעה הרעה במצב הCML –. במצב בו הבדיקות הציטוגניות וספירות הדם יציבות אין סיבה להיבהל. בכל מקרה רצוי לדווח על ההזעות לרופא המטפל. כמו כן, על מנת להקל על התופעה ניתן לישון בפיג`מה קלה יותר ולדאוג שיהיה קריר בחדר השינה.
האם דווח על דם בשתן כתופעה משימוש בגליבק?
למרות שחברת נוברטיס לא רשמה את תופעה זו ברשימת תופעות הלוואי לגליבק, מספר חולים דווחו על כמות קטנה של דם בשתן. בדכ תופעה זו מתגלה בבדיקות מעבדה ובמקרים קלים אינה מדאיגה. רצוי לדווח לרופא המטפל על תופעה זו, במיוחד אם שמים לב בזמן מתן השתן.
האם מעלים במשקל בשימוש בגליבק?
עלייה משמעותית במשקל מופיעה יותר בחולים שהשתמשו באינטרפרון קודם לשימוש בגליבק ומוסברת בהגברת התיאבון לאחר ההפסקה באינטרפרון. בנוסף, עליה במשקל דווחה עי חולים המשתמשים בגליבק ויתכן ונגרמת מצבירת נוזלים. עליה משמעותית במשקל הנקשרת עם צבירת נוזלים מחייבת דווח לרופא המטפל. כל עליה במשקל מחייבות השגחה וניהול עי דיאטה ופעילות גופנית.
מה עם שינוי צבע העור בשימוש בגליבק?
מספר חולים דווחו על איבוד צבע בעור. הסיבה נעוצה בכך שהגליבק מדכא אנזים הקרוי KIT המתבטא בתאי העור. מעניין שישנם גם חולים שדווחו על צבע עור וצבע שיער כהים יותר.
האם דווח על דיכאון בחולים הנוטלים גליבק?
מספר מטופלים בגליבק דווחו על תחושות דיכאון. הדיכאון יכול להגרם כתוצאה מאבחנת מחלת ה – CML או כתופעת לוואי ישירה של גליבק. דיכאון חמור הינו בעיה רצינית המחייבת טיפול כראוי. הוא ניתן לשפור עי פעילות גופנית, מדיטציה, טרפיה ובמקרים מסוימים באמצעות טיפול תרופתי. טיפול תרופתי חייב להינתן בתאום עם הרופא המטפל ומחייב זהירות לגבי איזה תרופה ליטול יחד עם גליבק.
האם דווחו מקרים של חשיבה מעורפלת בתוצאה מנטילת גליבק?
מספר רב של מטופלים דווחו על חשיבה מעורפלת כאשר נטלו גליבק, בייחוד בבקרים. חלק דווחו שפעילות גופנית משפרת את הבעיה. במידה והחשיבה המעורפלת מלווה בעייפות וסימפטומים של דיכאון, טיפול בתרופות נגד דיכאון עשויות לסייע. חשוב מאד להיוועץ עם הרופא המטפל לפני תחילת טיפול תרופתי.
האם דימום בעיניים שכיח בטיפול עם גליבק?
מספר מטופלים דווחו על עיניים אדומות או דימום מורגש בעיניים. חשוב לדווח על תופעה זו לרופא המטפל, אך היא אינה נחשבת למסוכנת.