רונית שניידר זל
1.4.58- 13.4.05 (ד` בניסן תשסה)
יפה, תמירה, לבושה בקפידה ותמיד מחייכת
כך נראתה, רונית אחותי הצעירה…
כמו שנראתה נפלא, כך גם הייתה אדם נפלא:
טוב הלב, היכולת להקשיב ולהיות אשת סוד,
השקט והשלווה שהשרתה סביבה,
כל אלה,גרמו לכולם גדולים כקטנים, להתאהב בה
ולרצות להיות בקרבתה.
רונית הייתה אם מסורה מאוד וכל זמן שהילדות היו קטנות
החליטה להישאר בבית ולטפל בהן,
כשגדלו הבנות, החליטה לחזור לעבודתה כלבורנטית בביס
ובבדיקת דם שגרתית התגלתה מחלת ה C.M.L. ששינתה את כל מהלך חייה.
לשמחתנו, נמצאה התאמה גנטית בינינו והיא עברה השתלת מח- עצם,
אך מהר מאוד הייתה דחייה ונאלצו לעשות לה השתלה עצמית.
רונית זכתה להיות בין החולים הראשונים שטופלו בגליוואק והיא הגיבה מצוין לתרופה זו שאפשרה לה לחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
לימים הצטרפה לעמותת חולי ה.C.M.L: מאוד אהבה להגיע למפגשי הקבוצה
בהם הרגישה משמעותית: תורמת ונתרמת
עולמנו התמוטט יום אחד באוגוסט 2004 כשאובחנה מחלת סרטן ריאות במצב גרורתי מתקדם: בחדשים הבאים סבלה סבל רב אך כמו תמיד התמודדה והמשיכה לקוות ולהאמין שתמצא עוד תרופת פלא כדוגמת הגליוואק. אך הפעם הנס לא התרחש ובחודש אפריל 2005 הלכה רונית לעולמה והשאירה בלבנו , הקרובים לה, חלל גדול אשר לא יתמלא לעולם…
גיורא מוסיף את השורות הבאות:
את רונית זל ודובי בעלה, פגשתי כבר בתחילת הדרך בשנת 2001 כשהקמנו יחד את קבוצת התמיכה לחולי cml. רונית השתתפה כמעט בכל המפגשים החודשיים ונטלה חלק פעיל בניהול הקבוצה יחד עימי. תמיד התנדבה לכל פעילות ןעזרה לכולם. התרשמתי ממנה כאישיות מדהימה. לעולם לא אשכח איך סיפרה לנו את סיפור התמודדותה עם המחלה. כשחיוכה המקסים על פניה, תיארה לנו את כל הטיפולים הקשים מאד שעברה בדרך כולל השתלת מיח עצם מאחות שנכשלה, השתלה עצמית שנועדה להציל את חייה, כימותרפיה חזקה ואינטרפרון ועוד… את כל הטיפולים הנוראים האלו שעברה, סיפרה באוירה אופטימית ובהרגשה שהכל יהיה בסדר.
זה כל כך לא הוגן שמי שעברה סבל כזה וניצחה את הלוקימיה תחלה בסרטן מסוג נוסף שאיתו לא תוכל כבר להתמודד.
רונית חסרה לנו מאד מאד..