מחקר מראה קשר אפשרי בין טיפול בגליבק ובעיות בספיקת לב

דיווח מדאיג על תופעת לואי של אי ספיקת לב כתוצאה משימוש בגליבק

 

בחודש שעבר פורסם מחקר מעמיק בשבועון רפואה טבעית על ידי פרופ תומס פורס וחברים מאוניברסיטת גפרסון בפילדלפיה, שתאר 10 חולי cmlשפתחו אי ספיקת לב בזמן נטילת גליבק. במאמר צוין שתופעות דומות התגלו גם בניסויים שנערכו במעבדה על עכברים. המדענים אמרו שהתופעות הקרדיולוגיות המדאיגות המיוחסות לגליבק, הן הפתעה גדולה. לטענתם הם גילו שליעד המולקולרי של גליבק, הטירוזין קינאז abl, יש חשיבות גדולה לתחזוקה ולתפקוד בריא של תאי שריר הלב, וניטרולו על ידי הגליבק גורם לבעיות של תפקוד הלב. פרופ פורס הסביר כי גליבק היא תרופה נפלאה וחולי cmlחיבים ליטול אותה להצלת חייהם, אבל בזמן שהתרופה יעילה לטיפול בלוקימיה יהיה אחוז מסוים של חולים שיכולים לפתח חוסר תפקוד של הצד השמאלי בלב. החוקרים מזהירים שתופעה זו יכולה לקרות גם כתוצאה מטיפול בתרופות חדשות דומות  כמו הדסטיניב או הנילוטיניב, למרות שאי אפשר לנבא או לחזות זאת מראש. לדברי החוקרים הם מנסים להפנות את תשומת הלב של הרופאים ההמטולוגים המטפלים בחולים לסכנות האפשריות כתוצאה משימוש בגליבק.

דר דנינגר מאורגון (סגנו של פרופ דרוקר), הגיב למאמר באמרו כי מקרים של אי ספיקת לב בחולים שמטופלים בגליבק כבר דווחו בעבר. לדבריו החוקרים בצעו מחקר ברמה גבוהה מאד עם כל הבדיקות והביקורת הנדרשים. לדבריו יהיה על הרופאים למיין את החולים שנמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות בעיות תפקוד לב ולבצע אצלהם מעקב באופן שיטתי ושוטף. חשוב יהיה גם לבדוק אם הבעיות בתפקוד הלב ניתנות לטיפול.

10 חולי ה-cmlשפתחו את התופעה טופלו בבית החולים אם די אנדרסון ביוסטון. הבעיות בתפקוד הלה הופיעו 2-14 חודשים מתחילת טיפול בגליבק. דר דנינגר אמר גם שבהווה היחס בין תועלת וסיכון כתוצאה משימוש בגליבק על ידי כלל אוכלוסית חולי cmlלא השתנה ושכל סיכון להתפתחות בעית לב הוא בטל בשישים מול השנים הרבות הנוספות שחולי   cml זוכים כתוצאה מנטילת הגליבק. לדעתו גם היו מקרים רבים יותר של חולים שפיתחו בעיות בתפקוד הלב, אבל לא דווח עליהם מכיוון שהם סווגו כבעיות של אגירת נוזלים שהיא תופעת לוואי נפוצה לתרופה.

תגובה נוספת למאמר הגיעה מדר אפלבוים ממרכז  ההשתלות הגדול בסיאטל. לדבריו המינימום שמחקר מקיף זה צריך לעשות הוא להתריע לרופאים שלא כל מקרה של אגירת נוזלים בזמן טיפול בגליבק הוא תקין ואינו מהוה סכנה. לדעתו המחקר יציב שאלות רבות לגבי בעיות לב שיוצרו כתוצאה משימוש במינון גבוה יותר של גליבק, 600-800 מג ליום, מינון שרופאים רבים נוטים לאשר כדי לנסות להגיע לרמיסיה מולקולרית מוקדם יותר.

בתגובה למחקר הגיבה חברת נוברטיס, יצרנית הגליבק, שהמקרים של 10 חולים אלו שפתחו אי ספיקת לב פורסמו כבר באוגוסט 2005 במגזין של בעיות לב, ושהחברה עדכנה את רשויות הבריאות באותו זמן. החברה הוסיפה כי חולים אלו טופלו בתרופות כמו קרוידילול וחל שיפור גדול במצבם. חלקם חזרו לטיפול בגליבק ללא הישנות הבעיות בתפקוד הלב. לטענת החברה דיווחים ממחקרים קלינים רבים שהם עורכים על חולים שמטופלים בגליבק מצביעים ששכיחות תופעת הלוואי של בעיות תפקוד בלב היא בין % 0.1 עד % 1. כיום מטופלים בגליבק יותר מ-100000 חולים בכל העולם. לטענתם רוב החולים הם מבוגרים מעל גיל 60 כך שבעיות לב אינן תופעה חריגה בגיל זה גם אצל אנשים שאינם מטופלים בגליבק. דר יונג, חוקרת בכירה בנוברטיס, אומרת שלממצאים אלו לא צריכים להיות בהווה כל השלכות מידיות על ערך או צורת הטיפול בגליבק. היא מדגישה כי אסור לחולים להפסיק לקחת את התרופה מכיוון שתרופה זו מצילה ומאריכה את חיי החולים וזה הוכח כבר במחקרים רבים.

החומר הנל נאסף ותורגם על ידי מתוך פרסום באתר הרפואי מדסקייפ. בנוסף לאמור לעייל פניתי לקבלת תגובה לפרופ גוהן גולדמן ולחברת נוברטיס ישראל ולהלן תגובתם:

פרופ גולדמן–   הסיפור המדעי של מחקר זה הינו משכנע ובהחלט מצדיק מעקב הדוק יותר על בעיות תפקוד הלב אצל חולים שמטופלים בגליבק. למרות זאת, המידע שפורסם אינו מושלם ואחוז החולים שמפתחים בעיה זו נמוך מאד. יש לנו חולים רבים שמטופלים בגליבק כבר 8 שנים ללא כל תופעה של בעיות בתפקוד הלב, והרמיזה שבעיות אגירת נוזלים שהיא תופעת לוואי שכיחה אצל חולים שמטופלים בגליבק, נובעת מאי תפקוד הלב היא מוטעית לחלוטין. המשמעות של כל זה היא שלאף חולה אסור לשנות את הטיפול שהוא מקבל אם אין סימנים לבעיות בתפקוד הלב. אבל החולים חיבים לשוחח עם הרופא המטפל שלהם על כך. בקיצור- בעיה חדשה אבל ללא סיבה לפניקה.

תגובת נוברטיס ישראל–בעקבות פרסום בעיתוןהרפואי   Nature  מתאריך יולי 2006 לגבי תופעות לואי לבביות תוך טיפול בגליבק .

להלן תגובת החברה:

 

חברת נוברטיס דווחה אודות עשרת המקרים של מטופלים שלקו באי-ספיקת לב (CHF) בעודם נוטלים את התרופה כבר במהדורת אוגוסט 2005 של Journal of Cardiac Failure(2005;11:S104, S126). החברה הודיעה בזמנו לרשויות הבריאות על ממצא זה. בנוסף,אותם מטופלים קיבלו מעכבי ACEו- Carvedilolעם שיפור משמעותי בתסמינים, וחלק מהם חזרו ליטול Imatinibללא הישנות של אי-ספיקת לב.

 

אי ספיקת לב הינה תופעת לוואי נדירה שדווחה בעבר על ידי החברה ונמצאת בעלון לרופא של התכשיר כפי שאושר על ידי משרד הבריאות הישראלי. בניסויים קליניים דווח לעתים רחוקות בלבד על אי-ספיקת לב במטופלים שקיבלו Imatinib– בתדירות משוערת של 0.1-1.0% – ודיווחים פוסט-שיווקיים התקבלו בתדירות דומה, עד כה ניתנה Imatinibליותר מ- 100,000 חולים ברחבי העולם, עם חשיפה כוללת העולה על 200,000 שנות-מטופל. נוסף על כך, אוכלוסיית חולי ה- CMLנוטה להיות מבוגרת, בדרך כלל מעל גיל 60, כך שדיווחים על אי-ספיקת לב אינם מפתיעים בהתחשב במצבים הנלווים של מטופלים אלה.

 

המאמר העדכני ב- Nature Medicineמתאר מחקרים פרה-קליניים שהעלו השערות בנוגע לאופן בו משפיעים מעכבי טירוזין קינאז על תפקוד התא, וכותביו מניחים כי התפתחות CHFקשורה לעיכוב של Abl. הסבר זה לממצא הינו תיאוריה בלבד בשלב הנוכחי, ונחוצים מחקרים נוספים על מנת להבין אם ישנו קשר בין הממצאים הפרה-קליניים האמורים לבין הדיווחים הנדירים על אי-ספיקת לב שהתקבלו .

 

אין השפעה על הטיפול בחולים או על יחס הסיכון/תועלת

 

נכון להיום, לממצאים הללו לא אמורה להיות השפעה מיידית על הטיפול בחולים או על חשיבות התרופה. Imatinibחוללה מהפכה בטיפול ב- CMLוהוכחה כמאריכת חיים בחולים אלו.

 

התצפיות של מחקר פרה-קליני זה אינן משנות את יחס הסיכון/תועלת החיובי של Imatinibעבור אלפי החולים המטופלים בתרופה.

               מחויבותה של החברה לבטיחותם של החולים הינה מעל לכל. החברה עדכנה את ראשויות  הבריאות בארץ בכל המידע                 הקיים ונמצאת בקשר ישיר עמם. 

בעקבות המפגש החודשי של הקבוצה שנערך אתמול 6.9.06 בבית החולים בילינסון ושהיה מאד מרשים, מענין ובהשתתפותם של כ-60 חברים וחברות, עלה לדיון גם נושא תופעת הלוואי האפשרית של פגיעה בתפקוד הלב כתוצאה משימוש בגליבק ולהלן תגובתה של דר פיה רעני שהיא כידוע היועצת הרפואית שלנו: