מפגש מס 68- ינואר 2008

                                     כד`  טבת,  תשס"ח

                                                                 2 לינואר,  2008

 

פגישת קבוצה למידע ותמיכה עצמית לחולי CML

פגישה מספר 68, ינואר 2008

 

קבוצת המידע והתמיכה הארצית לחולי CML  (לוקימיה מילואידית כרונית), נפגשת אחת לחודש בכל יום ד` הראשון בחודש בשעות 16.00-18.00 בביה"ס לאחיות בבית החולים לניאדו בנתניה. להלן פרטים על שני המפגשים הבאים.

המפגש הבא יערך לשם שינוי ביום שלישי ( לא יום רביעי )5.2.2008בשעה 16.00 במקום הרגיל בבית הספר לאחיות בבית החולים לניאדו בנתניה. אורח המפגש יהיה עופר ברנוביץ מהמחלקה לרפואה אלטרנטיבית במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון שידבר על טיפול אינטגרטיבי ברפואה סינית בהמטו-אונקולוגיה בכלל וב-CMLבפרט. יהיה מעניין ופרקטי אז מומלץ לא להחמיץ.

המפגש בחודש מרץ יתקיים ביום רביעי 4.3.2008 בשעה 16.00 בלניאדו ונארח בו סוף סוף את רחל רוטמן מהמעבדה לבדיקות דם בבית החולים איכילוב שתדבר ותסביר על הבדיקות השונות למעקב אחרי חולי Cml  וביחוד על בדיקות PCR  ו- Fish

במפגש האחרון היה לנו את העונג להתארח שוב במרכז דוידוף לחולי סרטן בבית החולים בילינסון בפתח תקוה. נושא המפגש היה סיכום הנתונים החשובים שהוצגו בכנס ה-ASHבדצמבר האחרון באטלנטה ארה"ב.

המפגש נפתח על ידי פרופ עופר שפילברג מנהל המערך ההמטולוגי בבית החולים ( וכיום גם יו"ר ארגון הרופאים ההמטולוגים בישראל), שהסביר במספר מילים על תפקוד מרכז דוידוף. במחלקה ההמטו-אונקולוגית יש כיום 29 מיטות מתוכם 15 לחולי לוקימיה והיתר להשתלות מיח עצם. מנהלת המחלקה היא דר פיה רענני ( היועצת הרפואית שלנו), ומנהל מחלקת ההשתלות הוא דר ישורון.

יש בבנין יחידה לטיפול בהקרנות ויחידה לטיפולים אלטרנטיבים. (אחד מהמטפלים במחלקה זו יתארח אצלנו בחודש הבא). יש להם הסדר עם הקופות וכל חולה יכול להגיע לביקור וטיפול בעלות של 100 שח. בנוסף יש במחלקה מחלקת מחקר שעורכת ניסויים קליניים כולל גם בגליבק.

לאחר מכן הוצגו בפנינו שלש רופאות צעירות ומקסימות מהמחלקה שסיכמו כל אחת נושא אחר מכנס האש.

הראשונה היתה דר רונית גוריון שדיברה על מה חדש לגבי הגליבק ומסרה נתונים מארבעה מחקרים שונים שהוצגו באש.

  1. סיכום של שש שנים מניסוי האיריס המפורסם. בניסוי ענק זה גיסו 1106 חולי cmlחדשים וחילקו אותם באקראי לשתי זרועות. אחת קיבלה 400 מג גליבק ליום והשניה קיבלה אינטרפרון בשילוב ציטוזר. מתוך 553 החולים שהתחילו בגליבק, 364 עדיין ממשיכים את הניסוי. 97% מתוכם השיגו רמיסיה המטולוגית מלאה (CHR) , ו- 83% השיגו רמיסיה ציטוגנטית מלאה  ( CCR). 91% מהחולים עדיין חיים. הנתון החשוב ביותר ממחקר זה שלא התגלתה בשנה השישית שום בעיה משמעותית עם תופעות לוואי וכמו כן אצל אף חולה לא עברה המחלה לשלב מתקדם. ( 0% התקדמות מחלה בשנה השישית!!!).

 

2

  1. דר בקרני מאיטליה דיווח על ניסוי בחולי cmlבסיכון גבוה שהחלו ניסוי באימטיניב בשתי זרועות של 400 מג מול 800 מג ליום. לניסוי הצטרפו 215 חולים ועדיין אין נתונים השואתיים בין הזרועות.
  2. דר גילו מצרפת ניתח נתונים מתוך החולים בניסוי האיריס והגיע למסקנה מאד מענינת שלזמן שלוקח לחולה להגיע לרמיסיה ציטוגנטית מלאה אין השפעה על השרדות החולה. אחוזי ההשרדות היו דומים מאד אצל חולים שהגיעו לרמיסיה ציטוגנטית מלאה בפחות משישה חודשים של טיפול בגליבק, אלו שהגיעו לרמיסיה זו בין 6-12 חודשים ואלו שלקח להם יותר מ-12 חודשים.
  3. פרופ הוכהאוס מגרמניה דיווח על ניסוי מעניין שהוא עורך בהפסקת טיפול בגליבק. הוא מתחיל טיפול משולב של גליבק עם אינטרפרון פג לשנתיים ולחולים שמגיעים לרמיסיה מולקולרית הוא מפסיק את הגליבק. 75% מהחולים שהפסיקו גליבק שמרו על הרמיסיה המולקולרית ואצל 2 חולים היא אפילו השתפרה. אצל 5 חולים שחזרו סימני המחלה והוחל טיפול מחדש בגליבק הושגה שוב רמיסיה מולקולרית.

 

המרצה השניה היתה דר ענת שהציגה נתונים על תרופות הדור השני נילוטיניב ודסטיניב כפי שהוצגו בכנס. תרופות אלו פותחו לחולים שפיתחו עמידות או גילו אי סבילות לאימטיניב.

דסטיניב– אושר הן על ידי ה-fdaוהן על ידי האיחוד האירופאי. יעיל מול רוב סוגי המוטציות הידועות לא כולל את ה- t-315i  הבעיתית. בניסוי גדול עם 387 חולי cmlבשלב כרוני עמידים לאימטיניב השיגו 91% CHRו-49% CCR, 25% רמיסיה מולקולרית משמעותית לאחר 12 חדשי מעקב.

דר קנטאריאן מיוסטון דיווח על ניסוי ב-150 חולים כרונים עמידים ל-400 מג גליבק שחולקו לשתי זרועות, דסטיניב מול גליבק במינון גבוה של 800 מג ויותר אימטיניב. התוצאות הראו שהדסטיניב יעיל יותר ותופעות הלוואי העיקריות שלו הן תפליטים פלורלים (אצל 17% מהמטופלים) וירידת ספירות.

הניסוי המעניין ביותר שדווח היה טיפול בדסטיניב כקו ראשון בחולים חדשים. למרות שמספר המשתתפים היה קטן יחסית, 37, התוצאות מראות שדסטיניב יעיל יותר מגליבק גם בחולים חדשים שלא טופלו עדיין בשום תרופה אחרת.

נילוטיניב-תרופה שאושרה גם כן על ידי ה-FDAוהאיחוד האירופאי לאחרונה. דר קורטז מיוסטון דיווח על ניסוי בתרופה זו כקו ראשון בחולים חדשים והנתונים מ-32 משתתפים שקיבלו 2x400 מג נילוטיניב ליום הראו שאחרי 6 חודשים 100% השיגו CCR. הנתונים שוב היו טובים יותר מהנתונים ההסטורים של הגליבק.

פרופ שפילברג הביע את דעתו שככל שהנתונים החיוביים משתי תרופות אלו ימשיכו הן יהפכו בעתיד להיות תרופות הקו הראשון לחולי CML.

המרצה האחרונה שהיתה חולה ולא יכלה לדבר היתה דר מיכל בר נתן שהכינה הרצאה בנושא ניטור ומעקב בטיפול בחולי CML. פרופ שפילברג הציג במקומה את עיקרי ההרצאה.

ניטור מולקולרי

ניטור מולקולרי של עותקי BCR-ABLבשיטת RQ-PCRהפך למרכיב אינטגרלי מהטיפול בחולי  CMLהמטופלים באימטיניב. כיון שמרבית המטופלים משיגים תגובה ציטוגנטית מלאה, ניטור ציטוגנטי מספק מידע מוגבל לגבי קינטיקת

3

 שארית המחלה. בחולים הנמצאים ב CCRעליה ברמת עותקי BCR-ABLיכולה להעיד על הישנות פוטנציאלית. רמת הירידה בעותקים נמצאת בקורולציה עם שרידות ללא התקדמות מחלה. המטרה: השגת תגובה מולקולרית משמעותית (MMR) המקבילה לירידה ב 3 לוגים מרמת הבסיס של עותקי BCR-ABL. במחקר ה IRIS למטופלים שהשיגו MMRב 12 חודשים הסיכוי להישאר חופשיים מהתקדמות המחלה ב 5 שנים הינו 100%.

קימות שתי שיטות לבדיקות PCRשמשמשות למעקב מולקולרי. אחת היא כמותית שמודדת בדיוק את רמת התגובה המולקולרית והשניה היא איכותית שמודדת רק את המצאות החלבון הפגום BCR-ABL. בדיקה כמותית מומלצת יותר ויש לעשות אותה אחת לשלשה חודשים. היום עובדים בעולם על נושא הסטנדרטיזציה של בדיקות אלו.

הבדיקה השניה היא ציטוגנטיקה- בדיקת כרומוזומים. בבדיקה זו אפשר לגלות אם יש בעיות עם כרומוזומים נוספים פרט לפילדלפיה. בדיקה זו שמבוצעת כמובן על תאים ממיח העצם יש לבצע באיבחון, עד שמגיעים לרמיסיה ציטוגנטית מלאה יש לבצע אותה כל 6 חודשים ולאחר שמגיעים ל-CCRאפשר לעשות אותה פעם בשנה ולאחר השגת רמיסיה מולקולרית משמעותית ( ירידה של יותר משלושה לוגים) אפשר לבצע אותה אחת ל-15 או 18 חודשים. אם רואים עליה בערכי ה- PCRיש לבצע ציטוגנטיקה מיד.

הבדיקה השלישית החשובה למעקב היא בדיקת מוטציות. איתור מוטציות באתר בקינאז מומלץ  במקרים של :

1. כשל טיפול באימטיניב

2. תגובה תת אופטימלית

3. עליה ברמת עותקי BCR-ABL.

עד כה אותרו כ 90 מוטציות שונות. מרביתן נדירות. כ 10 מוטציות נפוצות אחראיות ל % 85-60 מכלל המוטציות. מוטציות שונות מקנות רמת עמידות שונה לאימטיניב. מידע על קיומן יכול להכתיב את המשך הטיפול (השתלה אלוגנאית, עליה במינון אימטיניב או שימוש במעכב קינאז אחר).

בדיקות אלו מבוצעות כיום בארץ רק במרכז הרפואי שיבא.

 

בהזדמנות זו אבקש להודות לפרופ שפילברג ולכל הצוות שלו על הארוח היפה ועל ההרצאות המרתקות.

 

חדשות מהקבוצה

שמיל בכר– שמיל חברינו עבר ב-3.12.2007 השתלת מיח עצם מתורמת. כיוון שעברו כשלשה שבועות וספירות הדם שלו לא עלו נאלצו הרופאים בשיבא לבצע השתלה חוזרת הפעם בעזרת לשד שנשאב תחת הרדמה מלאה מהתורמת. כולנו מחזיקים אצבעות ששמיל יחלים ויתאושש מהר מהטיפול הלא קל שהוא עובר.

ברוכים הבאים לחברות החדשות– למפגש האחרון הגיעו מספר חברות חדשות ומפאת קוצר הזמן לא הספקנו להכיר אותן. אז נעשה זאת במפגש הקרוב ובהזדמנות זאת נאחל ברכת ברוכים הבאים לעבריה, לחלי ולגילה.

דסטיניב בישראל– כפי שעידכנו בעבר ליצרנית התרופה עדיין אין נציגות בישראל ועד היום לא היה אף אחד שיטפל בהליכי הרישום של התרופה והכנסתה לסל. בימים אלו נחתם הסכם ראשוני עם נציגות מקומית והוגשה

 

4

 בקשה לרישום התרופה במשרד הבריאות. לאחר הרישום יעשה מאמץ להכליל אותה בסל הבריאות בהקדם.

נילוטיניב בישראל– כפי שעידכנו בפעם הקודמת נילוטיניב נכלל בין התרופות שמונחות לפני ועדת סל הבריאות השנה. מכיוון שכיום אין לחולה CMLשמפתח עמידות לגליבק אופציה לקבל את אחת מתרופות הדור השני, יש לעשות מאמץ גדול להכנסת התרופה לסל. אני חוזר ומבקש מכל אחד ואחת מכם לשלוח מייל או מכתב לועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות לפי הכתובות הבאות:

דואר אלקטרוני-  public.sal@moh.health.gov.il

מכתבים: המנהל לטכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות, רחוב בן טבאי 2, ירושליים.

סיכום שיחת ועידה עם דר ניל שאח ודר פלדמן לאחר כנס ה-ASH.- לאחר הכנס הגדול באטלנטה נערכה שיחת ועידה בה השתתפו שני מומחים ל-CML, ובה נשאלו שאלות על ידי חולים מרחבי ארה"ב. חברתנו תמי קימלמן, תרגמה את השיחה והתשובות ואני מצרף אותם לסיכום זה. תודה לתמי על העזרה.

דמי חבר 2008– לכל אלו שעדיין לא הספיקו לשלם את דמי החבר בגובה של 120 ₪ לשנת 2008, אפשר לעשות כן באחד מהמפגשים הבאים או לשלוח המחאה לכתובת של גיורא הרשומה מטה לפקודת עמותת חולי CML.

ושוב תזכורת שהמפגש בחודש הבא, פברואר, יערך ביום שלישי הראשון בחודש ולא יום רביעי כרגיל. בחודש מרץ חוזרים לשיגרה רגילה ונפגשים ביום רביעי הראשון בחודש.

 

 

 

 

 

נשמח לראותכם בפגישה הבאה בחודש פברואר

ביום שלישי, 5.2.2008

אל תתנו לתקווה לברוח מליבכם

 

 

 

 

 

לפרטים ושאלות אנא צרו קשר עם:

שרף גיורא, רחוב קיש 15 , נתניה 42248

טלפון:    09-8348498

נייד:      0507-516690

דואר אלקטרוני: giora1@inter.net.il

פורסם ב /span>