מפגש מס` 60-ינואר 2007

                                    יג`  טבת,  תשס"ז

                                                                 3 לינואר,  2007

 

פגישת קבוצה למידע ותמיכה עצמית לחולי CML

פגישה מספר 60, ינואר 2007

 

קבוצת המידע והתמיכה הארצית לחולי CML  (לוקימיה מילואידית כרונית), נפגשת אחת לחודש בכל יום ד` הראשון בחודש בשעות 16.00-18.00 בביה"ס לאחיות בבית החולים לניאדו בנתניה. הפגישה הבאה תערך ביום רביעי, 7.2.2007 ותתקיים בבית האגודה למלחמה בסרטן ברחוב רביבים 7 בגבעתיים. (לא כרגיל בבית חולים לניאדו). בפגישה זו נארח את אורית שפירא, העובדת הסוציאלית של האגודה שתספר לנו על זכויות ושרותים להם אנו החולים זכאים. זהו נושא כאוב ולא ברור והרבה חולים פנו אלי בבקשה לערוך מפגש בנושא. אז כולם מוזמנים לבוא , לשמוע וללמוד.

הפגישה בחודש מרץ תתקיים בתאריך 7.3.2007 במקום הרגיל בלניאדו, ונארח בה את פרופ רחמילביץ שהוא אחד מהמומחים הגדולים בארץ בתחום ההמטולוגיה, ומנהל המחלקה ההמטולוגית בבית החולים ולפסון.

בפגישה האחרונה ארחנו את דר מיה קורן שמרכזת את כל החולים בניסויים קליניים בבית החולים שיבא. מיה השתתפה בחודש דצמבר בכנס ה-ASHהגדול בארה"ב ונושא הרצאתה הוגדר " עדכון לגבי CMLלקראת 2007 ".

ההרצאה חולקה לחמישה נושאים עיקריים כדלקמן:

א.    מונחים והגדרות של המחלה-

לטובת החולים החדשים ואלו שעדיין לא מכירים מונחים אלו. מיה עברה בקצרה על המונחים החשובים להבנת המחלה כמו שחלוף החלקים שמתבצע בין כרומוזומים 9 ו-22 ויוצר את הכרומוזום הפגום שנקרא פילדלפיה. תוצר הלוואי שלו הוא החלבון bcr-ablשהוא המפתח להתפתחות המחלה. (ראה תמונה הבאה)

קבלנו הסבר על 3 סוגי תגובות לטיפולים: תגובה המטולוגית שנמדדת בספירת דם, תגובה ציטוגנטית שנמדדת בספירת תאי הפילדלפיה באמצעות בדיקה מתאי מיח עצם או באמצעות בדיקת FISHמתאי מיח עצם או דם פריפריאלי, ותגובה מולקולרית שנמדדת באמצעות בדיקת PCR.

כאן הראתה מיה את הטבלה המצורפת שמסבירה את כמות התאים הלוקימים בגופנו בשלבים של התגובות השונות. לדוגמא בשלב האיבחון, כשלחולה יש

% 100 ph+, נמצאים בגופו 10 בחזקת 12 תאים לוקימיים. בשלב תגובה המטולוגית מלא, כשלחולה יש ירידה של 2 לוגים ( מ % 100 ל % 1 ) עדיין יש בגופו 10 בחזקת 10 תאים לוקימיים. אפילו בשלב של תגובה מולקולרית

 

2

מלאה, כשלחולה ירידה של 6 לוג וה-PCRמראה 0.0001 עדיין יש בגופו 10 בחזקת 6  (או מיליון ) תאים חולים.

 

 

ב.     עדכון על אימטיניב-

העדכון בא מתוך הדוח על תוצאות המעקב לאחר 5 שנים בחולים חדשים בניסוי ה-IRISהמפורסם שקיבלו גליבק כקו ראשון. הנקודות העיקריות מהדוח הן:

  • לאחר 60 חודשים % 98 מהחולים השיגו תגובה המטולוגית מלאה, % 92 רמיסיה ציטוגנטית משמעותית (פחות מ- % 35 פילדלפיה), ו -% 87 רמיסיה ציטוגנטית מלאה, (% 0 פילדלפיה).
  • אצל חולים שהגיעו לרמיסיה ציטוגנטית משמעותית לאחר 12 חודשי טיפול היתה פחות התקדמות של המחלה מאשר אצל החולים שלא השיגו רמיסיה זו.
  • שיעור התקדמות המחלה לשלבים המואץ והבלסטי יורד בשנים הרביעית והחמישית ל-% 0.9 ו-% 0.6 בהתאמה. (הרבה פחות מהשנים הראשונות)

אין ספק שהתוצאות מראות שאימטיניב עובד על רוב החולים ותוצאותיו משתפרות עם הזמן. כאן עברה מיה לדבר על תופעת הלוואי שדווחה לאחרונה –פגיעה בתפקוד הלב עקב שימוש בגליבק. התופעה דווחה במחקר שסקר 10 חולים שפיתחו בעיות בריקון הדם מהתא השמאלי של הלב בזמן טיפול בגליבק. לעומת מחקר זה הוצגו בכנס 2 עבודות. הראשונה של דר דרוקר (ממציא הגליבק) הראתה שמתוך יותר מ-1100 חולים בניסוי ה-IRISרק חולה 1 פתח אי ספיקת לב כתוצאה משימוש בגליבק לאחר 5 שנים של מעקב. (פחות מ-% 1 מהחולים). השניה היתה מבית החולים אם די אנדרסון מיוסטון, (אחד הגדולים והמובילים בארה"ב), שהראתה שמתוך 1276 חולים שטופלו בגליבק, 22 (% 1.8) פתחו סימפטומים שיכולים להיות משויכים לאי

 

3

ספיקת לב. המסקנה מעבודות אלו היא שאי ספיקת לב כתוצאה מטיפול בגליבק היא נדירה וקורית בעיקר באנשים מבוגרים שיש להם גורמי סיכון

מוקדמים כמו לחץ דם גבוה, סכרת ועוד. חולים עם היסטוריה של בעיות לב צריכים להיות במעקב רפואי צמוד ובמקרה של בעיות אגירת נוזלים לקבל טיפול אגרסיבי בתרופות משתנות.

ג.      קוים מנחים מוסכמים לטיפול בגליבק-

קוים מנחים אלו נלקחו ממאמר חשוב שפורסם על ידי פנל של 19 מומחים עולמיים ל-CML. להלן נקודות חשובות מהמאמר:

  • כישלון טיפול בגליבק יחשב אם לא מושגת תגובה המטולוגית כלשהיא אחרי 3 חודשים, או אי תגובה המטולוגית מלאה או ציטוגנטית משמעותית לאחר 12 חודשי טיפול, או אי תגובה ציטוגנטית מלאה לאחר 18 חודשים. במקרה של כישלון יש להחליף טיפול כמו לתרופה מהדור השני או שלישי או השתלת מיח עצם.
  • תגובה בלתי מספקת (פחות מאופטימלית) נחשבת אם אין תגובה המטולוגית מלאה לאחר 3 חודשים, אי תגובה ציטוגנטית חלקית לאחר 6 חודשים, אי תגובה ציטוגנטית מלאה לאחר 12 חודשים או אי תגובה מולקולרית משמעותית לאחר 18 חודשים. במקרה כזה יש להגדיל את מינון הגליבק.

מיה סיפרה על שיטה ומכשיר חדשני שפותח בבית החולים שיבא לביצוע בדיקת מוטציות. הבדיקה היא יחודית בעולם ובעלת רגישות גבוהה יותר מהבדיקה הסטנדרטית לגילוי מוטציות שהן הגורם העיקרי להתפתחות עמידות לטיפול בגליבק.

ד.     עדכון על תרופות הדור השני-
* דסטיניב (של חברת בריסטול מאיירס סקויב BMS)

התרופה שקיבלה כבר את אישור מנהל התרופות האמריקאי, מראה יעילות טובה בכל שלבי המחלה. יש לה אפקטיביות טובה בחולים עם ובלי מוטציות. תופעות הלוואי אינן מעטות והעיקרית שבהן היא צבירת נוזלים בקרום הריאה. רוב החולים נאלצים לרדת במינון עקב תופעות הלואי. התרופה אינה יעילה מול המוטציה T315I.

  • נילוטיניב-( של חברת נוברטיס)

מראה יעילות בחולים עם ובלי מוטציות.חולים שפיתחו אי סבילות לגליבק לא סובלים מתופעות לואי דומות מתרופת הנילוטיניב. גם תרופה זו אינה יעילה נגד המוטציה T315I.

ה.     תרופות חדשות- מעכבי טירוזין קינאז חדשים-

  • MK-0457התרופה היא מעכב קינאז כפול, ( גם bcr-ablוגם אורורה). זוהי התרופה הראשונה שמראה יעילות נגד המוטציה הקשה T315I. בכנס דווח על 15 החולים הראשונים בשלב 1 של הניסוי בתרופה שהיו בשלב מתקדם של המחלה. בכל 11 החולים שהיו עם המוטציה T315Iנראו סימני פעילות אנטי לוקימים חיוביים. במקביל לא אובחנו תופעות לואי לא המטולוגיות בעקבות השימוש בתרופה. בימים אלו החל בעולם מחקר נרחב יותר במספר מרכזים רפואיים בשלב 2 של הניסוי, ובית החולים שיבא ביניהם. ב-16.12.2006 החל החולה הראשון בארץ לקבל את התרופה. בהצלחה.
  • SKI-606המעקב אחרי התרופה עדיין קצר אבל יש סימנים ראשונים מעודדים המצביעים על יעילותה בהשגת רמיסיה ציטוגנטית מלאה.

4

  • INNO-406-שלב 1 של הניסוי בתרופה החל ביולי 2006.

 

עדיין נותרו הרבה שאלות לא פתורות לעתיד, וביניהן:

  • מה המינון ההתחלתי הנכון של אימטיניב? (400מג? 600 או 800 מג)
  • האם תרופות הדור השני יהפכו בעתיד לתרופות קו ראשון?
  • האם שילוב של אימטיניב עם תרופות אחרות כמו אינטרפרון פג יעיל יותר?
  • האם שילוב של כמה מעכבי קינאז יעיל יותר כמו למשל הקוקטייל לטיפול באיידס?

בהזדמנות זו אני מבקש להודות מקרב לב למיה על ההרצאה המרתקת והמחכימה. מיה ענתה גם בסבלנות רבה לכל השאלות שנשאלה.

 

חדשות מהקבוצה:

חברים חדשים:אנו מקדמים בברכה את החברים החדשים שהגיעו פעם ראשונה למפגש עם הקבוצה.  פרת מאיר מרמת גן, סופר דותן מרמת גן גם כן, ובר נס מנחם מנס ציונה. בגלל קוצר הזמן וההרצאה המענינת לא הספקנו לשמוע את סיפורם האישי בנוגע למחלה, וננסה לעשות זאת באחד ממפגשינו הקרובים.

 

מפגש הנהלה וועדת תרבות- עקב העדרותם של מספר חברים נדחתה הישיבה המתוכננת של הנהלת העמותה וועדת התרבות וננסה לקיים אותה לאחר המפגש הבא בגבעתיים ב-7.2.2007.

 

רולאפים של העמותה- הכנו 10 שלטי רולאפ של העמותה שיוצבו במחלקות ההמטולוגיות בבתי החולים ויאפשרו לכל חולי ה-CMLשעדיין לא יודעים על פעילות העמותה שלנו ליצור איתנו קשר ולהצטרף אלינו. נצטרך עזרה ממספר חולים בבתי חולים מרוחקים כמו עפולה , חיפה וירושליים בהצבת השלטים במחלקות תוך תאום עם מזכירות ומנהלי המחלקות. נא לפנות לגיורא.

 

 

 

נשמח לראותכם בפגישה הבאה בחודש פברואר

ביום רביעי, 7.2.2007

הפגישה מתקימת בבית האגודה למלחמה בסרטן, ברחוב רביבים 7 גבעתיים (על יד קניון גבעתיים)

 

 

אל תתנו לתקווה לברוח מליבכם

 

לפרטים ושאלות אנא צרו קשר עם:

שרף גיורא, רחוב קיש 15 , נתניה 42248

טלפון:    09-8348498

נייד:      0507-516690

דואר אלקטרוני: giora1@inter.net.il                                       

  

פורסם ב /span>