מפגש מםפר 46 -ספטמבר 2005

ב"ה

                                                            ג` אלול, תשס"ה

‏7 בספטמבר, 2005

קבוצת המידע  ותמיכה הארצית לחולי CML (לוקמיה מילואידית כרונית) נפגשת אחת לחודש בכל יום ד` הראשון בחודש בשעות 16:00-18:00 בביה"ס לאחיות בביה"ח "לניאדו" בנתניה.

 

בחודש הבא, אוקטובר, לא תיערך פגישה בגלל ריבוי החגים וימי החופשה. הסיור שהיה מתוכנן למעבדות בבית החולים תל השומר שמבצעות בדיקת FISH, PCRומוטציות, הועבר לחודש דצמבר. תאריך ושעה יימסרו בהמשך.

הפגישה הבאה תיערך ביום ד` 2.11.05 ונארח בה את פרופ` שלמה ווסר מהטכניון בחיפה שביחד עם חברת ביו-טכנולוגיה פתחו תרופה ניסיונית חדשה לטיפול במספר מחלות סרטן כולל CMLהמבוססת על פטריות. יהיה מעניין לשמוע משהו שונה.

 

בפגישה האחרונה היה לנו את העונג לארח את דר` פיה רענני, היועצת הרפואית של הקבוצה שהרצתה על אופציות אבחון וטיפול חדשות במחלת לוקמיה ישנה. לבקשתם של מס` חולים/ות חדשים שהצטרפו לקבוצה נכנסה דר` רענני קצת לרקע כללי ורפואי על  המחלה, גורמים, שיטות אבחון ושיטות טיפול. להלן סיכם קצר מהרצאתה המעניינת.

 

 

סימנים אופייניים למחלה שאצל 50% מהחולים מתגלים באקראי: עייפות, טחול מוגדל, נפיחות בבטן, אבוד משקל וחוסר תאבון. בבדיקות דם יש אפשרות לאבחן כדוריות לבנות במספר גבוה מהנורמלי שיכול לנוע בין 15.000 – 500.000 , אנמיה או המוגלובין נמוך, טרומבוציטים גבוהים ואיזונופילים או בזופלים גבוהים.

למחלה יש שלושה שלבים:

שלב כרוני שנמשך בממוצע 6-5 שנים.

מעבר לשלב מואץ שנמשך בין 9-6 חודשים.

ושלב של מעבר בליסטי שנמשך בין  6-3 חודשים.

המחלה מתאפיינת אצל רוב מסיבי של החולים במציאת כרומוזום פגום שנקרא כרומוזום פילדלפיה. כרומוזום זה הוא התוצאה של  תאונה שנגרמת כתוצאה מהחלפת חלק מכרומוזום 22 שנקרא BCRעם חלק מכרומוזום 9 שנקרא ABLוהיווצרות כרומוזום 22 קצר  ופגום ששמו פילדלפיה. כרומוזום פגום זה יוצר פרוטאין פגום שנקרא BCR-ABLשהוא  הסמן והגורם למחלת ה – CML. דר` רענני הראתה לנו שקופיות צבעוניות איך נראה הכרומוזום הפגום במיקרוסקופ.

 

 

 

 

בשלבי הטיפול במחלה מבחינים ב – 3 רמות של תגובה:

א. המטולוגית – תגובה שקורית בדרך כלל ראשונה וסימניה הם התאזנות של ספירות הדם.

ב. ציטוגנטית – העלמות התאים הפגומים בבדיקה שנערכת על תאי מוח עצם שבודקת בדר"כ 30-25 תאים.

ג. מולקולרית – תגובה מולקולרית  מלאה קורית אצל אחוז נמוך מהחולים המטופלים בגליבק ואפשר לזהות אותם בבדיקות מיוחדות שנקראות PCR. יש שני סוגי בדיקת PCR – כמותי שמודד את רמת הפרוטאין הפגום באחוזים ואיכותית שבודק את המצאות הפרוטאין BCL-ABLבדם ונותן תשובה חיובית או שלילית.

 

שיטות הבדיקות השונות למעקב אחר שאריות מינימליות של המחלה בחולה:

א. בדיקות ציטוגנטיות – הכרחיות בזמן אבחון, הבדיקה מאפשרת גילוי שינויים כרומוזונליים נוספים לפילדלפיה כמו כרומוזום 8 שלישי, כרומוזום 7 יחיד ועוד. לבדיקה זו רגישות נמוכה יחסית כי היא בודקת בדרך כלל עד  30 תאים והיא צורכת הרבה זמן ועבודה במעבדה.

ב. FISH – יכולת לבדוק תאים שאינם מתחלקים ברגישות גבוהה יותר. אפשר לבדוק עד 1000 תאים.

ג. RT-PCRאיכותי – מאוד רגיש ויכול לגלות תא חולה אחד מתוך כמיליון תאים, אבל לא נותן תמונה על כיוון התגובה – ירידה או עליה. התשובה לבדיקה תהיה ברמה של חיובי או שלילי. בנוסף הבדיקה קשה מבחינה טכנית, אבל היתרון מבחינת החולה שאפשר לבצע אותה על דם הקפי ולא מוח עצם.

ד. RT-PCR  – כמותי. הבדיקה המועדפת כיום על רופאים מכיוון שהיא גם רגישה מספיק(מעט פחות מ – PCRאיכותי) אבל יכולה להצביע על כיוון המחלה.

 

בהמשך הציגה דר` רענני שקופית של פרופ` גולדמן, אחד המומחים הגדולים בעולם ל – CMLשהציגה את נושא הירידה במספר התאים הלוקמיים בגוף עם שיפור התגובה לטיפול. הטבלה הראתה שגם מי שהפך להיות שלילי לחלוטין בבדיקות PCRרגישות עדיין נושא בגופו כמיליון תאים חולים (מתוך מיליארדים של תאים).

היסטוריית הטיפולים ב – CMLלאורך השנים הרבות שהמחלה ידועה:

הקרנות לטחול, ארסניק משנת 1865 – תרופה רעילה שהראתה בעבר יעילות בטיפול בלוקמיות מסוימות והיום חזרו לעשות עימה ניסויים, בוזולפן, הידריאה, אינטרפרון לבד או בשילוב ציטוזר. הטיפול היחידי שהוכח עד היום כאפשרות לריפוי המחלה היא השתלת מח עצם. חסרונות ההשתלה הן כמובן הסיכון לתמותה ותופעות הלואי של מחלת השתל.

דר` רענני סקרה בקצרה את התפתחות וגילוי תרופת הגליבק והמיוחדות שבה בגלל שהיא התרופה הראשונה מדור של תרופות שנקראות תרופות חכמות שתוקפות רק את התאים החולים. פיתוח התרופה החל בתחילת שנות התשעים והניסויים הקליניים הראשונים החלו ב – 1997 כשבשנת 1999 כבר היה ברור שיש תוצאות מדהימות לטיפול כשקרוב ל – 100% מהחולים הגיבו לטיפול מבחינה המטולוגית. בנוסף התברר שתופעות הלואי למרות שהן קיימות הן מעטות יחסית ונסבלות.

בניסוי ענק שנקרא IRISנבדקה יעילות הגליבק מול האינטרפרון בשילוב ציטוזר והוכח חד משמעית כי גליבק הרבה יותר יעיל ומונע את התקדמות המחלה.

 

 

בגלל אחוז החולים הגבוה שמגיעים לרמיסיה ציטוגנטית עם גליבק (להבדיל מאחוז נמוך עם אינטרפרון) , התברר שהדרך הנכונה למדוד תגובה לטיפול בגליבק היא מעקב מולקולרי בעזרת RT-PCR. בניסוי התברר שככול שרמת התגובה גבוהה יותר ויש ירידה גדולה יותר במספר התאים החולים (ירידה של 3 לוגים או יותר) הסיכוי להתקדמות המחלה קטן משמעותית. ירידה של 3 לוגים היא קיטון באחוז התאים החולים פי 1000 (דוגמא – אם החולה התחיל עם 100% תאים חולים לאחר ירידה של 3 לוגים הוא יהיה עם 0.1% תאים חולים).

נהוג למדוד את התגובה על פי הירידה בלוגים לפי המפתח הבא:

* תגובה ציטוגנטית משמעותית – (ירידה של 65% בפילדלפיה) – ירידה של לוג אחד.

* תגובה ציטוגנטית מלאה – (0% פילדלפיה בציטוגנטיקה) – ירידה של 2 לוגים.

* תגובה מולקולרית משמעותית – ירידה של 3 לוג או יותר.

 

התברר שיש קורלאציה מלאה בין מדידות ה BCR-ABLבדם ההקפי ומח העצם. למרות זאת הרופאה ממליצה על בדיקת מח עצם פעם ב – 6 חודשים או עד שנה כדי לבדוק שאין התפתחות שינויים כרומוזונליים נוספים.

 

אחת הבעיות העיקריות בטיפול בגליבק היא התפתחות עמידות לטיפול. אחת הסיבות לעמידות היא התפתחות מוטציות (שינויים) בצורת הפרוטאין שמונעות מהגליבק לבצע את תפקידו. דרכי הטיפול האפשריות במצב של עמידות הן הגדלת מינון התרופה ל – 600 או 800 מג` ביום, שילוב גליבק עם תרופה נוספת שיש לה פעילות נגד CML         או מעבר לתרופה מהדור החדש כמו BMSאו AMN-107 .

 

בהזדמנות זו תודה לדר` פיה רענני על המצגת המעניינת. לכל מי שיש דואר אלקטרוני אני מצרף לסיכום הז את קובץ המצגת.

 

 

 

 

חדשות וידיעות:

עזרה למבצע התרמת מח עצם– פנתה אלינו עופרה אלקובי מעמותת "מאבק לחיים" על שם אלי אלקובי וביקשה מתנדבים למבצע התרמה שיערך ב 29.9. אבקש מכל מי שיכול לתת יד למבצע חשוב זה להתקשר אלי כדי שאעביר לה את השמות.

 

עמותת חולי CML – גיורא דיווח על השלמת רישום והקמת העמותה, פתיחת חשבון בנק ואיסוף כספים ותרומות. כפי שדווח העמותה תגבה מכל חבר דמי חבר שנתיים בסך של 120 ₪. אבקש מכל החברים/ות לשלוח צ`ק אלי בדואר (שרף גיורא, רח` קיש 15, נתניה, 42241) או להביא תשלום לפגישה הבאה בנובמבר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כדורים חדשים– כידוע לכם הוחלפו קפסולות הגליבק בכדורי גליבק חדשים שבאים ב – 2 מינונים. כדורי 100 מג` וכדורי 400 מג`.

לפי הידוע לי מתגובות של חולים רבים בעולם שכבר עברו לכדורים החדשים אין תופעות לואי שונות בכדורים החדשים מאלו שהיו בקפסולות, אבל מומלץ לקחת את הכדורים אחרי ארוחה עם הרבה מים.

מבחינת נוחות אין ספק שקל יותר לקחת כדור אחד של 400 מג` מאשר 4 כדורים וכמו כן במינונים גבוהים יותר כמו 600 מג`. החולה לוקח 3 כדורים (1 של 400 מג` ו – 2 של 100 מג` כ"א) במקום 6 כדורים.

 

 

ועדת תרבות– על מנת שנוכל לנצל את התרומות והכספים בצורה יעילה הוקמה ועדת תרבות שתמליץ על מרצים/ות לפגישות הבאות ועל פעילויות נוספות לטובת ורווחת החברים. בועדה נבחרו החברים/ת הבאים:

יושבי ראש: שלמה ועופרה יצחקיאן

הופמן רות

רותי גליק

תמרה לם

יונה הראל

 

בהצלחה!!

 

פורסם ב /span>