בפגישה האחרונה היה לנו את הכבוד לארח את פרופ` בני ברנר סגן מנהל המחלקה ההמטולוגית בביה"ח רמב"ם בחיפה. פרופ` ברנר מתמחה במגוון רחב של נושאים הקשורים בנושא קרישת דם.

להלן סיכום הדברים מהרצאתו:

הקשר בין CMLלקרישת דם:

בגילוי הראשוני של CML  עלולות להיות 2 בעיות קרישה .

1.     בעיה בקרישה מוגברת- כשספירת הכדוריות הלבנות גבוהה במיוחד,כמו בערכים של מעל 100,000 ויותר יש לכדוריות הלבנות נטייה להיצמד אחת לשניה וליצור מעין גושים. הבעיה נקראת לוקוסטטיס.

הדבר קורה בעיקר בכלי הדם של הריאות {זה גורם לקוצר נשימה} או המוח {ואז יש תופעות של טשטוש והפרעות ראיה וגם אירועים מוחיים STROK} או בכלי הדם הגדולים בבטן,בעיקר וריד הטחול {אז יש כאבים בטחול בייחוד אם הוא כבר מוגדל בגלל ה- CML} עקב כך מיד עם האבחון של CMLיש ניסיון להוריד כמה שיותר מהר את ספירת הכדוריות הלבנות. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי לוקופרזיס – מכונה שמוציאה רק את הכדוריות הלבנות.{מי שבצע איסוף תאי אב עשה זאת דרך תהליך דומה}.

2.    מצד שני יכולה להיות בעיה של דימומים שנגרמים כתוצאה מירידת מספר הטסיות עד לרמות של מתחת ל 30,000 . גורמי סיכון נוספים שיכולים להשפיע יכולים להיות חום גבוה כמו 39 מעלות.    

יש שם 2 תתי סעיפים:

א.                לימפומה בהפוגה- מענק 50% נכות.

ב.                 לימפומה פעילה – 100% נכות.

הסיבה שיש חוסר התאמה בין ועדות שונות של הביטוח הלאומי במקומות שונים בארץ היא שהחולים אינם מקשה אחת, וכל חולה מטופל על ידי תרופות שונות וסובל מתופעות לוואי שונות. כמו כן הרבה נתון לשיקול דעתו של הרופא. ככל שעובר זמן רב יותר מאבחון המחלה והחולה נמצא במצב כרוני יש הנחייה מהנהלת ביטוח הלאומי להוריד את אחוזי הנכות. גם תרופת הגליבק שניתנת דרך הפה ואינה כרוכה בתופעות לוואי קשות גורמת לכך שככל שהרופאים מכירים אותם טוב יותר יש נטייה להפחית את אחוזי הנכות.

תודה לפרופ` ברנר על נכונותו להגיע אלינו ולעדכן אותנו בכל הנושאים החשובים.   

נשמח לראותכם בפגישה הבאה ביוני

אל תתנו לתקווה לברוח מליבכם