סיכום פגישה ינואר 2005

 

ב"ה
          כד' טבת, תשס"ה
‏5 ינואר, 2005

          פגישת קבוצה לתמיכה עצמית לחולי CML

          פגישה מס' 40             ינואר  2005

קבוצת התמיכה הארצית לחולי CML (לוקמיה מילואידית כרונית) נפגשת אחת לחודש בכל יום ד' הראשון בחודש בשעות 16:00-18:00 בביה"ס לאחיות בביה"ח "לניאדו" בנתניה.
שימו לב!! הפגישה הבאה תערך ביום חמישי (יום ה' ולא יום ד') בתאריך 3.2.05 (חשוב להדגיש – זו לא טעות. הפגישה של חודש פברואר באופן יוצא מהכלל תיערך ביום חמישי ולא רביעי 3.2.05 בשעות הרגילות ובמקום הרגיל).

האורחת בפגישה הבאה תהיה דר' גילית שטיינר, נטורופאתית ותזונאית מומחית ממכון וינגייט. בנוסף אחלק ונקיים דיון בסיום הרצאתה בסיכומים שלי מכנס ה – ASH האחרון.

בפגישה בחודש מרץ נארח את מוניק בן עם שעבדה כ – 20 שנה בתפקידים בכירים מאוד בחברת נוברטיס בחו"ל. בתפקידה האחרון היא הייתה אחראית מטעם נוברטיס על תכנית העזרה לחולים בינלאומיים (GIPAC) שמחלקת גליבק חינם ליותר מ – 11,000 חולים במדינות העולם השלישי.

בפגישה בחודש אפריל נשמח לארח שוב את פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה עין כרם.

בפגישה האחרונה היה לנו את הכבוד והעונג לארח את פרופ' עופר שפילברג, מנהל המערך ההמטולוגי בבית החולים רבין בפתח תקווה (לשעבר בלינסון). עופר שעבר מבית החולים סורוקה בבאר שבע לבית החולים רבין אחראי לפיתוח המחלקה ההמטולוגית שם. איתו ולצידו הייתה היועצת הרפואית שלנו, דר' פיה רענני, שקבלה תפקיד חדש אחראית על מחלקת האשפוז במחלקה ההמטו-אונקולוגית בבנין החדש לחולי סרטן בבית החולים רבין.
פרופ' שפילברג הציג לנו נתונים סטטיסטיים ונקודות חשובות שעלו בכנס ה – ASH האחרון בסאן דייגו ארה"ב. זהו הכנס החשוב ביותר בעולם בנושאים המטולוגיים ומשתתפים בו כ – 20,000 רופאים מרחבי תבל. רופאים רבים מעכבים פרסום של מחקרים עד הכנס ולכן מופיעים בו לראשונה סיכומים של רוב המחקרים בעולם.

 

להלן עיקרי הדברים כפי שהובאו ע"י פרופ' שפילברג:
מצבי דילמה מתי לטפל בחולה CML בגליבק או בהשתלה:
1. דילמה מועטה – בעד גליבק בלבד בחולה בת 40 עם תורם זר מתאים.
2. דילמה רבה – בעד השתלה – חולה בן 20 עם תורם משפחה מתאים.

בניסוי ה – IRIS שבו חילקו 1106 חולים לשתי קבוצות (חצי אינטרפרון + ציטוזר וחצי גליבק) להלן מספר סטטיסטיקות לגבי הקבוצה שטופלה רק בגליבק לאחר זמן מעקב חציוני של 31 חודש, מתוך 553 החולים בפאזה כרונית שטופלו בגליבק השיגו 95% תגובה המטולוגית מלאה, 87% תגובה ציטוגנטית משמעותית (פחות מ 35% פילדלפיה) ו – 79% תגובה ציטוגנטית מלאה.
אצל 88% מהחולים המחלה לא התקדמה ושיעור ההישרדות הכולל 95%.
התוצאות מדגישות את חשיבות השגת תגובה ראשונית משמעותית.
מתוך החולים שהשיגו תגובה ציטוגנטית מלאה 92% נשארו עם התגובה לאחר 30 חודש ורק 1% התקדם למצב מואץ. אצל החולים שהשיגו תגובה ציטוגנטית משמעותית עדיין 92% נשארו עם התגובה לאחר 31 חודש ו – 2% התקדמו למצב מואץ. תוצאות אלו מדגישות את התמדת התגובה לאורך זמן.
אצל החולים שהשיגו תגובה ציטוגנטית משמעותית תוך 6 חודשים 97% לא התקדמה במחלה ואצל אלו שלא השיגו תגובה זו ב – 6 חודשים 89% במחלה לא התקדמה.
אצל החולים שהשיגו תגובה ציטוגנטית מלאה תוך 12 חודשים, 100% המחלה לא התקדמה ואצל החולים שלא השיגו זאת רק 82% המחלה ללא התקדמות למצב מואץ או בלסטי.
אצל החולים שהשיגו הפוגה מולקולארית של 3 לוגים תוך 12 חודשים 100% היו ללא התקדמות המחלה ואצל אלו שלא השיגו 93% היו ללא התקדמות המחלה.
במחקר גם הוכח שהתגובות לטיפול בגליבק היו טובות יותר של חולים בדרגת סיכון נמוך לפי סולם סוקאל או האספורד מאשר של חולים ברמת סיכון בינונית או גבוהה.
75 חולים מתוך 1,106 בניסוי עברו לבסוף השתלמת מח עצם. מתוכם 30 מקבוצת הגליבק ו – 45 מקבוצת האינטרפרון.
לא היה הבדל בהישרדות הכוללת בין 2 הקבוצות ו 70% – 75% שרדו לאחר שנת המעקב הראשונה.

נושא חשוב שעלה בכנס במחקרים רבים הינו עמידות לגליבק והופעת מוטציות. הוכח קשר ישיר בין הופעת מוטציות להיוצרות עמידות לגליבק, כשמשך הזמן מגילוי מוטציות לאיבוד תגובה ציטוגנטית מלאה נמדד בממוצע של שלושה חודשים. גילוי מוטציות (שינויים בנקודת החיבור של הגליבק לחלבון הדפוק
BCR-ABL שמונעים מהגליבק לנטרל חלבון זה), היה קשור ישירות לעליה ברמת החלבון BCR-ABL כפי שנמדד בבדיקת RT-PCR . ב 44% מהחולים במחקר (11 מתוך 25) שהחלבון עלה בכמות של 2 לוגים התגלו מוטציות. אצל אף חולה מתוך 131 שרמת החלבון BCR-ABL היה יציב או בירידה לא התגלו מוטציות. מתוך 12% מהחולים בהם נתגלו מוטציות חציים נתגלו בשנה הראשונה וחציים בשנה השנייה.

להלן הגדרת מצב של תגובה לא מספקת לטיפול בגליבק במוסדות רפואיים רגילים:
1. אי השגת תגובה המטולוגית מלאה תוך 3 חודשים.
2. אי השגת תגובה ציטוגנטית חלקית תוך 6 חודשים.
3. אי השגת תגובה ציטוגנטית משמעותית תוך 12 חודשים.
במוסדות בהם יש אפשרות לערוך בדיקות מולקולאריות מעמיקות כולל בדיקת מוטציות (דרך אגב, אין עדיין בארץ מוסד שיכול לערוך בדיקות מוטציות) ניתן להוסיף.
4. אי השגת ירידה של יותר מ – 3 לוג ברמת BCR-ABL בהשוואה לרמתו באבחון.
5. גילוי מוטציות בנקודת החיבור (P-LOOP) שבעקבותיה יש עליה של 2 לוגים ברמת החלבון הבעייתי.

מסקנה ראשית מנתונים אלו שגם חולים עם תגובה ציטוגנטית מלאה צריכים להיות במעקב בבדיקות PCR כמותי כל מספר חודשים.
במחקר אחר הוכח קשר בין הופעת מוטציות לשינויים כרומוזומליים נוספים.

בכנס הוצגו 2 תרופות חדשות שנועדו בעיקרן לטפל בחולים שפיתחו עמידות לגליבק. התרופה שנראית מבטיחה יותר בשלב זה היא BMS-354825 של חברת בריסטול מאיירס סקוויב. היא פועלת על 2 חלבונים להבדיל מהגליבק שפועל על אחד, ובמעבדה הראתה פוטנציאל גדול פי 100 מהגליבק כמעכב החלבון
BCR-ABL התרופה פועלת ביעילות על 14 סוגי מוטציות מתוך 15 סוגים ידועים. המוטציה היחידה שעליה התרופה לא עובדת ידועה בשם T315I.
התרופה השניה היא של חברת נוברטיס ונקראת AMN-107 (סופר גליבק) אשר הראתה במעבדה עוצמה של פי 10 מגליבק ויעילות בתאים שפתחו עמידות לגליבק.

בהזדמנות זו תודה לעופר על ההרצאה המעניינת.

 

חדשות מהקבוצה:
דר' טלפז – קבלתי מידע ראשוני שחברת נוברטיס מתכננת לקיים בחודש מרץ או אפריל הקרוב כנס גדול בארץ בנושא CML בהשתתפותו של הגורו דר' טלפז מיוסטון. במידה והנושא יצא לפועל אעשה אישית כל מאמץ לממש את הבטחתו של דר' טלפז אלי ולהביא אותו כאורח להרצאה מול הקבוצה.

דר' טלפז הוא האורים והתומים של טיפול ב – CML בעולם ומרכז את רב הניסויים בתרופות שונות ורבות במחלה.

 

משפ' בר דוד –שמחנו לשמוע על הולדת הנכדה לחנה ויאיר ואיחלנו לכם הרבה מזל טוב ונחת בעתיד.

 

 

אל תתנו לתקווה ברוח מלילבכם

 

 

לפרטים, שאלות ולאישור השתתפות, אנא צרו קשר עם:
שרף גיורא
טלפון: 09-8348498
נייד: 050-7516690
דואר אלקטרוני:GIORA1@INTER.NET.IL
        

פורסם ב /span>