סיכום על אימטיניב גנרי כפי שהוצג בכנס ה- ASH 2018

ASH 2018
סיקור המאמרים על אימטיניב גנרי לעומת גליבק מקורי
נכתב על ידי יאן גייסלר ושוכתב על ידי שרף גיורא

כאשר אימטיניב הגנרית הוצגה לציבור בין השנים 2013-2016 לאחר שפג רישום הפטנט של גליבק, נוסחאות גנריות רבות הוכנסו לשימוש כטיפול זול יותר מתרופת המקור. עם זאת, יש מעט מאד מחקרים שהעריכו באופן פרוספקטיבי את היעילות והבטיחות של תרופות גנריות אלו. עם הצגת תרופות גנריות אלה, מטופלים ורופאים רבים חששו מיעילותן ובטיחותן לעומת התרופות המקוריות, אולם אף מאמר מהשווקים המפוקחים יותר כמו אירופה וארה"ב, לא הוכיח חששות אלו.

בוועידת ASH השנה שני מאמרים עסקו באימטיניב הגנרית – מחקר תצפיתי מברזיל, ארגנטינה ואיטליה אודות טיפול קו ראשון עם אימטיניב מקורי וגם גנרי, ומחקר תצפיתי מאיטליה על מעבר מגליבק לאימטיניב גנרית.

נתונים ממחקר תצפיתי מברזיל, ארגנטינה ואיטליה

ד"ר קטיה ב. פגאנו מברזיל הציגה מחקר תצפיתי רב מרכזי שעסק ביעילות ובבטיחות של אימטיניב גנרית בהשוואה לגליבק. במחקר השתתפו 160 חולים מברזיל, איטליה וארגנטינה, אשר טופלו בק ראשון באימטיניב גנרית בין ינואר 2015 לספטמבר 2017. התוצאות של קבוצה זו הושוו אל מול קבוצה של 285 חולים שהחלו טיפול בגליבק בין ינואר 2010 לדצמבר 2011, כחמש שנים קודם לכן.

החולים שטופלו באימטיניב גנרית היו בממוצע צעירים יותר (50 לעומת 55 שנים), עם שיעור גבוה יותר של חולים בקבוצת סיכון גבוה (26% לעומת 15% במדד Sokal), וזמן רב יותר עבר מעת אבחונם עד תחילת הטיפול בהשוואה למטופלים בגליבק.

כמו כן, מכיוון שהמטופלים בתרופה הגנרית טופלו חמש שנים לאחר פרסום ההמלצות החדשות של ELN ב-2013, המעקב אחר קבוצת הגליבק בוצע בהתאם לקריטריונים של ה- ELN לשנת 2009, ולגבי קבוצת האימטיניב הגנרי בהתאם לקריטריונים החדשים של ה- ELN לשנת 2013. ההמלצות שונות אחת מהשנייה למשל בהגדרת לתגובה תת-אופטימלית. עובדה זו גרמה לכך שהיה הבדל בין הטיפול הקליני במעבר לדור השני של TKI במקרה של תגובה תת-אופטימלית, מה שהופך את ההשוואה בין הקבוצות לקשה יותר.

כל המטופלים החלו ליטול אימטיניב בשלב הכרוני, פחות משישה חודשים לאחר האבחון. החולים נוהלו לפי המלצות ה-ELN – הרשת האירופאית ללוקמיה – מהשנים 2009 ו-2013. הגדרת התגובות הייתה בהתאם לקריטריונים של ELN ל-2013. יחד עם זאת, הקבוצה הגנרית טופלה מאוחר יותר לפי אבני הדרך של ELN לשנת 2013 ולפיכך עברו מוקדם יותר לטיפול TKI מדור שני במקרה של תגובה תת-אופטימלית.

תופעות לוואי הוערכו בהתאם לקריטריונים לטרמינולוגיה הנפוצה בתחום. לא היה כל הבדל ברעילות בין גליבק המקורי לבין קבוצות המטופלים בתרופות הגנריות.

שיעור כישלון הטיפול לאחר שלושה חודשים על פי הקריטריונים של ELN לשנת 2013 היה 7% ו-16% גליבק מול גנרית בהתאמה, ואילו לאחר שישה חודשים לא היה הבדל משמעותי (12% מול 15%). היו חמישה ושלושה מקרים של התקדמות המחלה בקבוצות של גליבק וגנרית בהתאמה. באופן כללי, שיעור השורדים לאחר שנתיים עמד על 99% בקבוצה של גליבק ו-94% בקבוצת אימטיניב הגנרית.

הקבוצה שטופלה באימטיניב גנרי הציגה שיעור גבוה יותר של כישלון בטיפול לאחר 3 חודשים ושיעורי הישרדות נמוכים יותר, הישרדות ללא התקדמות המחלה והישרדות ללא אירועים במשך 24 חודשים נמוכים יותר.

הערה: באופן כללי, קשה להשוות את הנתונים של 2 הקבוצות בשל העובדה שזהו לא מחקר אקראי אלא השוואה עם נתונים היסטוריים, כשניהול הטיפול בחולי CML בוסס על קווים מנחים שונים וזמינות שונה של TKI דור שני.
בשלב השאלות משתתף העלה את השאלה באילו תרופות גנריות השתמשו, אבל המידע לא זמין עדיין. לסיכום, הנתונים מצביעים על שיעור הישרדות של 94% בשימוש בתרופות גנריות, שהוא גרוע במעט מזה של התרופה המקורית. אולם זה יכול לקרות בשל סיבות טכניות (ניהול החולים בהתאם לקריטריונים שונים של ELN; שיעור גבוה יותר של חולים בסיכון גבוה בקבוצה הגנרית).

השפעות החלפת טיפול מגליבק לאימטיניב גנרי במחקר האיטלקי של GIMS

ד"ר מריה גמלי מאיטליה דיווחה על מחקר העוסק במעבר לאימטיניב גנרית (GIMS), שבחן את התוצאות הקליניות בחולי CML אשר טופלו בחמישה מוסדות איטלקיים המשויכים ל-REL (הרשת הלומברדית להמטולוגיה). החוקרים החליפו את הגליבק המקורי בתרופה גנרית כטיפול קו ראשון, ועקבו וניתחו את יעילות הטיפול ותופעות הלוואי שעליהן דיווחו המטופלים.

במחקר תצפיתי, רב-מרכזי ורטרוספקטיבי על חולי CML בשלב הכרוני והיציב של המחלה (מוגדר כלפחות 18 חודשים של הפוגה ציטוגנטית מלאה ו-36 חודשי טיפול בגליבק המקורי), הוחלפה התרופה המקורית באימטיניב גנרי החל מינואר 2017.

החוקרים השתמשו בארבעה יצרני אימטיניב גנרי: אקורד, רדי, סנדוז וטבע. הם ניתחו את הווריאציות של PCR כמותי בהתאם לתקנים הבינלאומיים (IS). שלושה PCR בוצעו בתקופה של 12 חודשים לפני ההחלפה ועוד 2-3 PCR ב- 12 החודשים לאחר ההחלפה.

התקבלו נתונים מ-109 מטופלים. חציון משך הטיפול באימטיניב היה 9.1 שנים (בטווח של 4.5-18.3 שנים). הגיל הממוצע בזמן ההחלפה היה 57 שנים (בטווח של 18-85 שנים); 46 מהמטופלים היו נשים (42%) ו-63 גברים (58%). מתוך מטופלים אלו, 94 (86.2%) עברו את כל בדיקות ה-PCR הנדרשות, 15 (13.8%) עברו רק שתיים מתוך שלוש הבדיקות לאחר ההחלפה.

השוואה בין תופעות הלוואי לפני ההחלפה ואחריה הראתה הבדל סטטיסטי משמעותי לטובת אימטיניב גנרי ברוב תופעות הלוואי, למעט התכווצויות שרירים והיפרמיה של הלחמית. אף מטופל שעבר לאימטיניב גנרי לא נאלץ לחזור לגליבק המקורי. מטופלים שקיבלו אימטיניב גנרי בפורמולציות קטנות מאלו שבמותג המקורי דיווחו על בליעה קלה יותר של הגלולות.

הנתונים הראשוניים המתקבלים בקבוצה זו של חולי CML מצביעים על כך שלאימטיניב גנרי אין השפעות מזיקות על טיפול ב-CML וכי היא מציגה פרופיל בטיחות מקובל, דומה או טוב יותר מאשר גליבק המקורית. הירידה הסטטיסטית המשמעותית ב-BCR-ABL לאחר החלפה לאימטיניב גנרית מחייבת התייחסות זהירה – נתונים נוספים נדרשים על מנת לחקור את ההיבט זה, שכן ידוע כי ערכי PCR יורדים בצורה מתמשכת לאורך זמן.
נתונים אלה יסייעו להבהיר ספקות וחששות בקרב חולי CML בנוגע לבטיחות ויעילות אימטיניב הגנרי.

פורסם ב /span>