פגישה מספר 142 – פברואר 2017

ביום ד', ה-1 לפברואר 2017, היה לנו את העונג לארח בכפר המכביה את דר' משה טלפז.

דר' טלפז הוא רופא ישראלי שחי בארה"ב כבר הרבה שנים והיה אחד מ- 3 החוקרים הראשיים שפיתחו את הגליבק בניסויים הראשונים בשנת 2000. דר טלפז ידוע בזה שהיה הראשון שהכניס את תרופת האינטרפרון לשימוש לחולי CML עוד בשנות ה-80-90.

דר' טלפז סקר בקצרה את  ההיסטוריה האישית שלו והעיסוק הרב במחלת הCML החל ממתן אינטרפרון כאשר לא היו קיימות תרופות ה-TKI ובהמשך דיבר על צוות המחקר של האימטיניב ותרופות הדור השני והשלישי.

הוא סיכם את ההיסטוריה של הטיפול ב-CML  ממצב של אין טיפול עם תחולת חיים של 3-4 שנים דרך השימוש באינטרפרון, רעיון שהוא הגה, שהוסיף כ-3 שנים לתחולת החיים של חולים, דרך פיתוח תרופות ה-TKI ששינו לחלוטין את פני המחלה ממחלה סופנית למחלה כרונית שכבר לא מתים ממנה.

דר' טלפז סקר את תרופות ה-TKI והסביר איך ניתן לבחור את התרופה המתאימה לחולה בהתאם לנתונים האישיים של כל חולה וחולה.  כדוגמא, חולה עם בעיות לב לא יקבל טסיגנה, חולה הסובל מבעיות עיכול לא יקבל גליבק  וחולה עם סכרת לא יקבל טסיגנה.  החולים שלו כמעט כולם מתחילים עם תרופות מהדור השני, דסטיניב ונילוטיניב.  יש לו אמנם חולים על גליבק אבל רובם חולים שהתחילו עם התרופה לפני שנים רבות. הוא הדגיש שתרופות הדור השני והשלישי (לא גליבק), נותנות תוצאות מהירות יותר בכל הקשור להגעה לרמיסיה עמוקה ומהירה יותר.

מאחר וכיום יש אופציות רבות לטיפול, נושא איכות החיים הפך לחשוב הרבה יותר ולכן הוא מפחית מינונים של התרופות בכדי לשפר את איכות החיים של החולים שלו.

דר' טלפז דיבר גם על הפסקת טיפול TFR.  למרות שכיום הפסקת טיפול נעשית בצורה מידית, הוא היה ממליץ להפחית את המינון כל 3 חודשים ב-100 מ"ג כך שתופעות ההפסקה יופחתו.

הוא דיבר גם על התרופה החדשה של נוברטיס 001- ABL אשר עובדת על מנגנון אחר ונמצאת כרגע בניסוי שלב ראשון.  בינתיים התוצאות טובות ותופעות הלוואי מעטות.  אבל כמובן שזה עדיין מוקדם מדי להסיק מסכנות לגבי התרופה.

בנוסף, דיבר על אימטיניב גנרי בארה"ב המיובא מהודו,  עדיין אין להם ניסיון עם אימטיניב טבע.  בנוסף דיבר על זה שבארץ אנו ברי מזל מאחר וכל תרופות הדור השני נמצאות בסל התרופות וכל חולה זכאי לקבלת טיפול.

דר' טלפז מאד אופטימי לגבי שיפור חייהם של חולי CML.  קיימות תרופות רבות כך שאין כמעט צורך בהשתלת מח עצם בחולים במחלה, ולכל חולה כנראה תמצא התרופה המתאימה והמינון המתאים שיאפשרו אורך ואיכות חיים..

פורסם ב /span>