מעקב ובדיקות

מדידת תגובה לטיפול

על הרופא לבצע מעקב אחר התגובה שלך לטיפול התרופתי ב- CML, הן בביצוע בדיקת דם והן בבדיקת מח עצם. זהו חלק קריטי וחשוב בכל הקשור לטיפול בחולי CML.

תוצאות הבדיקה שלך מסייעות לרופא שלך לקבוע האם:

  • להגדיל את מינון התרופה בניסיון לקבל תגובה טובה יותר.
  • להוריד מינון התרופה או להפסיקו לזמן קצר בגלל תופעות לוואי.
  • להחליף לתרופה אחרת או לתת צירוף תרופות שונה על מנת לשלוט טוב יותר על ה- CML.
  • להחליף לתרופה אחרת או לתת צירוף תרופות שונה על מנת לשלוט טוב יותר על תופעות לוואי.

הרופא המטפל מודד את התגובה שלך לתרופה תוך שימוש בהנחיות איגוד ההמטולוגים האירופאי לתגובה לטיפול התרופתי ב-CML בשנה הראשונה.

הרופא המטפל מודד באופן סדיר את כמות הכדוריות האדומות, הלבנות, הטסיות ותאי CML שלך בדם. הוא משווה את המספרים הללו לתוצאות שהתקבלו במעבדה בעת התחלת הטיפול.

לוח זמנים לבדיקות

הרופא שלך מבצע בדיקת מח עצם תקופתיות. לוח הזמנים לבדיקת מח עצם לפי המלצות איגוד ההמטולוגים האירופאי:

  • בדיקה ציטוגנטית של מח העצם בעת האבחנה, 3,6,ו-12 חודשים עד שתגובה ציטוגנטית מלאה הושגה ואושרה. לאחר 12 חודשים, אם MMR מושג בבדיקות מולקולריות, נדרשת בדיקה ציטוגנטית של מח העצם רק אם בדיקות PCR בסטנדרט בינלאומי אינן זמינות.
  • מומלץ לבצע בדיקת מח עצם בכל פעם שמופיע שינוי בתגובה לטיפול התרופתי.

סוגי התגובה לטיפול

הרופא שלך בודק את התקדמותך על מנת לבחון את התגובות הבאות:

  • תגובה המטולוגית
  • תגובה ציטוגנית
  • תגובה מולקולרית.

תגובה המטולוגית. הרופא מבצע בדיקת דם הכוללת ספירת דם מלאה על מנת למדוד את מספר התאים הלבנים, תאים אדומים, הטסיות, רמת המוגלובין (חלבון בתאים האדומים הנושא חמצן) ורמת ההמטוקריט (כמות הדם שמכילה תאים אדומים).
תגובה המטולוגית מלאה. שפרושה שתאי CML לא-בוגרים אינם מתגלים בדם, רמת כדוריות הדם הלבנות כבר לא ברמה גבוהה, ספירת הטסיות ברמה רגילה (לא גבוהה) ונעלמה הגדלת הטחול. באופן כללי, מספר תאי
ה- CML יורד בדרך כלל לרמה של עשירית מכפי שהיה בתחילת הטיפול, מה שמכונה בשפה הרפואית" ירידה של לוג אחד.

תגובה ציטוגנית. אתה תעבור בדיקת מח עצם על מנת להשיג את התאים שאותם צריך לבדוק. בדיקת "פיש" במעבדה מודדת את מספר התאים שלהם יש כרומוזום פילדלפיה (Ph) וכן את האונקוגן Bcr-Abl.
תגובה ציטוגנית מלאה. פירושה שלא נמצאים יותר תאי CML בבדיקה (מספר התאים הנמדד המכיל את כרומוזום פילדלפיה וה- האונקוגן Bcr-Abl) בדם או במח עצם באמצעות בדיקת "פיש". כעת מוערך מספר תאי CML ברמה של 1/100 מהרמה שנמדדה בתחילת הטיפול, מה שנקרא בשפה הרפואית: ירידה של 2 לוגים.

תגובה מולקולרית. תאי הדם ומח העצם שלך עוברים בדיקה למדידת מספר התאים בעלי האונקוגן Bcr-Abl תוך שימוש בבדיקת PCR (בדיקת תגובת שרשרת של פולימר – רגישה ביותר). הרופא שלך מחפש את אחת משלושת התגובות הבאות:

  • ·תגובה מולקולרית חלקית שפרושה ירידה במספר התאים בעלי האונקוגן Bcr-Abl
  • תגובה מולקולרית משמעותית שפרושה שבדיקה כמותית של PCR מציינת ירידה של 3 לוג או יותר של BCR-ABL RNA או DNA בדם או במח עצם. ירידה של 3 לוג מבטאת ירידה של 1/1,000 או ירידה של פי 1000 של הרמות שנמדדו בתחילת הטיפול. תגובה זו מכונה בשפה הרפואית- MMR ואז בדיקת ה-PCR הכמותית תצביע על פחות מ- % 0.1 חלבון BCR-ABL.
  • תגובה מולקולרית מלאה שפרושה שבדיקה כמותית של PCR מציינת שאין נוכחות של BCR-ABL RNA אוDNA  בדם או מח עצם. תוצאה כזאת באופן כללי מעידה על ירידה בעומס הלוקמיה לרמה של 1/10,000 או פחות מתחת לערך שנמדד בתחילת הטיפול. שאר תאי ה- CML שבדיקת ה- PCR אינה מסוגלת לגלות מכונה בשם: "מחלה שיורית מזערית" . עליך לוודא שהרופא המטפל שלך משתמש בשרותי אותה מעבדה בכל פעם בה מתבצעת בדיקת PCR משום שהתוצאות יכולות להיות שונות ממעבדה למעבדה, או שהבדיקה מתבצעת במעבדה שמכוילת לסטנדרד הבינלאומי.

תגובה רצויה

חולי CML מגיבים לטיפול בדרכים שונות. אלו הם קווים מנחים לטיפול תרופתי ב- CML. תוצאות הבסיס שלך (רמות הבדיקה שלך בזמן האבחון) יכולות להשפיע על התגובה. אף על פי כן, הרופא המטפל שלך יעבוד באופן כללי להשגת הטיפול הנדרש במסגרות הזמן והקווים המנחים הבאים: (אלו המלצות רשת הלוקמיה האירופאית משנת 2013).

 

זמן תגובה אופטימלית אזהרות כשל
בעת האבחנה (אינו רלבנטי בשלב זה) ציון סיכון גבוה עפ"י אחד מהמדדים סוקאל\האספורד\יוטוס, או שינויים כרומוזומליים נוספים בתאים עם כרומוזום פילדלפיה * (אינו רלבנטי בשלב זה)
ב-3 חודשים BCR-ABL פחות או שווה ל- 10% בבדיקת PCR, ו/או מספר תאים עם כרומוזום פילדלפיה קטן או שווה מ- 35% בבדיקה ציטוגנטית BCR-ABL יותר מ- 10% בבדיקת PCR, ו/או 36-95% תאים עם כרומוזוםPh בבדיקה ציטוגנטית אין תגובה המטולוגית מלאה, ו/או יותר מ-95% תאים עם כרומוזום פילדלפיה בבדיקה ציטוגנטית
ב-6 חודשים BCR-ABL פחות מ- 1% בבדיקת PCR, ו/או ללא תאים עם כרומוזום פילדלפיה בבדיקה ציטוגנטית (CCyR) BCR-ABL 1-10% בבדיקת PCR ו/או %1-35 תאים עם כרומוזום פילדלפיה בבדיקה ציטוגנטית BCR-ABL יותר מ- 10% בבדיקת PCR, ו/או יותר מ-35% תאים עם כרומוזום פילדלפיה בבדיקה ציטוגנטית
ב-12 חודשים BCR-ABL פחות או שווה מ- 0.1% בבדיקת PCR (MMR) 0.1-1% BCR-ABL בבדיקת PCR BCR-ABL יותר מ-1% בבדיקת PCR ו/או לפחות תא אחד עם כרומוזום פילדלפיה בבדיקה ציטוגנטית
לאחר מכן, ובכל עת במהלך הטיפול BCR-ABL פחות או שווה מ- 0.1% בבדיקת PCR שינויים כרומוזומליים מרכזיים נוספים בתאים שאין להם את כרומוזום פילדלפיה (למשל ליקויים בכרומוזום 7 ללא נוכחות של שינויים בכרומוזומים 9 ו -22)
  • איבוד תגובה המטולוגית מלאה, תגובה ציטוגנטית מלאה או MMR**
  • מוטציות
  • שינויים כרומוזומליים גדולים נוספים בתאים עם כרומוזום פילדלפיה

 

* תאים עם כרומוזום פילדלפיה נקראים גם תאי Ph חיוביים או תאי +Ph ; תאים ללא כרומוזום פילדלפיה נקראים גם תאי Ph שליליים או תאי Ph-;

** היעדר MMR צריך להיות מאומת בשתי בדיקות מולקולריות בזו אחר זה, כאשר אחת עם רמתBCR-ABL יותר מ- %1


 

מסגרת זמן                               תגובה אופטימאלית

אחרי 3 חודשים              PCR נמוך מ- % 10 ו\או תגובה ציטוגנטית חלקיח- PH+ נמוך מ- % 35

אחרי 6 חודשים              PCR נמוך מ- % 1 או תגובה ציטוגנטית מלאה PH+ = % 0

אחרי 12 חודשים ואילך    PCR פחות מ- % 0.1 דהינו תגובה מולקולארית משמעותית MMR

מסגרת זמן                                כשלון טיפולי שדורש החלפת טיפול

אחרי 3 חודשים של טיפול             אי השגת תגובה המטולוגית מלאה ו\או PH+ גבוה מ- % 95

אחרי 6 חודשים                         PCR גבוה מ- % 10 ו\או PH+ גבוה מ- % 35

אחרי 12 חודשים ואילך               PCR גבוה מ- % 1 ו\או PH+ גבוה מ- % 0

ישנם גם סימני אזהרה כמו השתייכות לקבוצת סיכון גבוהה באבחון ותוצאות ביניים לטבלאות הנ"ל שדורשות מעקב צמוד וניטור הדוק יותר של החולה.

הסימנים הבאים במהלך הטיפול הם סימן לכישלון טיפולי שדורש התערבות: איבוד תגובה המטולוגית מלאה, איבוד תגובה ציטוגנטית מלאה, איבוד MMR בשתי בדיקות PCR עוקבות,, הופעת מוטציות ושינויים כרומוזונליים נוספים בתאי PH+.

בדיקת מוטציות

על המטופלים לדבר עם הרופא שלהם לגבי בדיקת מוטציות במקרים הבאים:

  • ·אי עמידה באבני דרך מקובלים של הטיפול.
  • ·איבוד תגובה המטולוגית או ציטוגנית למרות נטילת מינון מספק של גליבק (לפחות 300 מיליגרם).
  • ·במקרה של עליה כמותית ודאית (לא מוסברת) של פי 5 עד 10 ברמת PCR.
  • ·כאשר ישנה דאגה אודות יעילות התרופה (האם עושה את העבודה?)

אין צורך לערוך בדיקת מוטציות במטופל שמחליף תרופה כתוצאה מתופעות לוואי.

מטופלים חייבים לבדוק מעת לעת עם הרופא המטפל שלהם על מנת לוודא שהם עומדים באבני הדרך של הטיפול. מטופלים יכולים לקבל ייעוץ בעצמם או יכולים לבקש מהרופא שלהם לעבוד בעצה עם רופא מומחה ל- CML.

פורסם ב /span>