זכויות החולה

לחולי CML, כמו לחולי אונקולוגיה אחרים, ישנן זכויות אל מול המערכת הרפואית. אנו מביאים לידיעתכם את הזכויות השכיחות, באדיבות האגודה לזכויות החולה.

חדש!! מרכז לזכויות החולה בשיתוף האגודה לזכויות החולה לקבלת מידע ושירות ללא עלות. לפרטים לחצו כאן 

בחירת מקום קבלת הטיפול- מבוטחי כל קופות החולים זכאים לבחור את המוסד המטפל בהתאם להסדרי בחירה של הקופה. קופ"ח כללית פתחה את ההסדרים למבוטחיה שחלו בסרטן והם רשאים לבחור את מקום הטיפול מבין כל בתי החולים הציבוריים במדינה.

 

תשלומי היטל השתתפות עצמית- חולים אונקולוגים פטורים מתשלומי היטל השתתפות עצמית בגין תרופות המיועדות לטיפול במחלתם. מכבי שירותי בריאות הרחיבה זכאות זו עבור כל התרופות של החולה, גם אם אינה מיועדת לטיפול במחלה האונקולוגית.

 

השגחה רפואית ולינה בעת קבלת טיפולים- חולים אונקולוגים המקבלים טיפולי הקרנות או כימותרפיה בתדירות גבוהה במרכז רפואי המרוחק מביתם, או שאינם יכולים לשהות בביתם בעת הטיפול, זכאים תחת התוויות מסוימות לשירותי השגחה רפואית ולינה (ולמלווים שלהם), במעון החלמה איתו יש לקופה הסכם. זכאות זו אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, וניתנת למבוטחי רוב הקופות בהתאם לכללים שקבעה כל קופה, ובמסגרת הטיפולים המשלימים.

נסיעה לקבלת טיפול- מטופלים הנוסעים בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי לצורך קבלת טיפולי הקרנות או כימותרפיה, זכאים להשתתפות הקופה בכיסוי הוצאות הנסיעה.

 

טיפולי שיניים- מטופלים זכאים לקבלת טיפולי שיניים לפני תחילת טיפולים ו\או לאחר הטיפולים.

 

תזונה- לטיפול דיאטני שמקורו בבעיה רפואית נחוצה הפניית רופא\ה. במקרים שבהם המצב הרפואי דורש זאת, רופא\ת המשפחה או רופא יועץ ידאגו להפניה. הטיפול הדיאטני נכלל בסל השירותים ואינו כרוך בתשלום רבעוני בעבור חולי סרטן. הזכאות היא לייעוץ ראשוני אחד ול-13 טיפולים בשנה במהלך הטיפול.

להלן קישור לאתר של האגודה לזכויות החולה בו תוכלו למצוא מידע רב ומפורט יותר

לאתר האגודה לזכויות החולה   לחץ כאן..

להלן סיכום הרצאתו של עו"ד יחיאל מגן, חולה CML וחבר העמותה על נושא זכויות החולים בביטוח לאומי:

ביטוח לאומי -וועדות רפואיות – בנכות כללית.

במדינת ישראל "המוסד לביטוח לאומי". מופקד על זכויות הנכים באמצעות חוק הביטוח הלאומי והתקנות. עובדי המוסד אמונים על ביצוע העבודה בנאמנות ובמסירות, אך לא תמיד, מאחר ומעורבות בכך רשויות ומשרדי הממשלה שונים.
לדוגמה, לדעת האוצר התשלומים המשולמים ע"י תושבי המדינה לביטוח עצמם בביטוח הלאומי, מתוך הנחה שפוליסת הביטוח תמקנה להם 'רשת ביטחון' לעת זקנה ומחלה, אינם ביטוח ולמעשה הם תשלומי מס נוסף לקופת המדינה.
הוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות לנכים כלליים ונכים המעוניינים לקבל פטור ממס הכנסה.

כמו כן לנפגעי עבודה, נפגעי פעולות איבה, אסירי ציון ועוד. משרד הבריאות ממנה את חברי הוועדה הרפואית ונותן לה הנחיות. אולם הבעייתיות נעוצה בעובדה כי המוסד לביטוח לאומי משלם את שכרם ואף מוציא הנחיות מפעם לפעם. החוק מטיל את האחריות לביצוע החוק על המוסד לביטוח לאומי ודרגת הנכות נקבעת בהתאם לרשימת ליקויים רפואיים שמוגדרת בתקנות הביטוח הלאומי, "בספר המבחנים". בתקנה זומופיעלצדכלליקוירפואי– אחוזהנכותשישלקבוע בהתאם לפגימה ולוועדה שיקול דעת בקביעת הנכות.
התקנות לקביעת הנכות פורסמו ב- 1956 ומכילים מאות סעיפים וכ-87 תקנות, מאז הוכנסו בתקנות ובחוק טלאים ותיקונים אשר יצרו מבוך, שיש ללמוד אותו היטב כדי להצליח או לכל הפחות להבין חלק ממנו.


התובע חייב להתייצב בפני ועדה אשר תקבע לו "אחוזי נכות". הוועדה, מקבלת פונים לפי תור שמזכיר הועדה קובע. לכל חולה מוקצים דקות אחדות ובדקות אלו, עליה גם לבדוק, גם לדון וגם לשפוט, (שלושת הרשויות בידי גוף אחד). ראשית נקבעת דרגת נכות רפואית ורק לאחר מכן (ומדרגה מסוימת) נקבעת גם דרגת הנכות התפקודית.

נכה הביטוח הלאומי חייב להיות בגיל העבודה מגיל 18 עד גיל הפרישה. חובת ההוכחת הנכות היא על הנפגע ובנכות מעבודה גובה הפיצוי נקבע לפי ההכנסה בחודשים שקדמו לפגיעה ולפי שיעור אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו.

ככלל זכויות "נכה עקב מחלה", נמצא במדרג הזכויות המצומצמות ביותר מבין הנכויות האחרות (משהב"ט עבודה וכד'). יש להבדיל בין "נכות רפואית" מ- 90% מקנה פטור ממס הכנסה (למי שממשיך לעבוד). לבין נכות תפקודית שהיא למעשה "אבדן כושר עבודה". אם המחלה גרמה לנזק נפשי מוכח, רשאית הוועדה להוסיף לו אחוזי נכות בשיעור של עד מחצית משעורי הנכות הרפואית שנקבעה לו עקב אותה מחלה.

חשוב להבין שנכות מתחת ל- 40% אינה מזכה במאומה (מלבד שיקום) ואילו נכות של 75% בתפקוד כמוה כמאה אחוז. אם הפונה מוכיח ירידה משמעותית בהכנסה (מעל 50%) –על פניו נראה כי יש אבדן בכושר העבודה.


יש לקויות שאינן נלקחות בחשבון, מאחר ולדעת המחוקק אינן פוגעות בתפקוד (למשל: נכה ברגליים העובד כפקיד בנק עשוי לקבל % גבוה של נכות רפואית לפי הספר, אולם אינו מוכר כפגיעה בתפקוד).
גובה קצבת הנכות הכללית אינה קשורה לגובה ההכנסה של הנפגע לפני הפגיעה, למעט מי שנקבעה לו נכות תפקודית לצמיתות והוא בעל נכות רפואית גבוהה. במקרה כזה רשאית הוועדה להוסיף על קצבתו קצבת ניידות או קצבה אחרת.
חשוב לזכור כי "אין כפל קצבאות". לפיכך, מי שמגיע לגיל קצבת זקנה מפסיק לקבל קצבת נכות.

זכויות הנכים במשרדי הממשלה האחרים: רשויות מקומיות / משרד התחבורה / משרד הבינוי והשיכון / משרד הרווחה / קופות חולים / משרד האוצר- מס הכנסה / מס רכישה / מינהל מקרקעי ישראל.

מקבלי קצבת נכות כללית שנקבעו להם 60% נכות רפואית ומעלה, עשויים להיות זכאים לתו חניה לנכה ופטור מאגרת רישוי, אם כי יש תנאי: "שתנועתם בדרכים עלולה להרע את מצבם".


הוועדה הרפואית מורכבת בד"כ מרופא אחד (או יותר) בתחום הפגיעה העיקרי. הנפגע מקבל זימון בפני הוועדה, ורשאי להעלות טיעוניו ולהציג מסמכים רפואיים (לרבות חוות דעת רפואית מטעמו) לענין הפגיעות מהן הוא סובל ושיעור הנכות המגיע בגינן. הנפגע רשאי להיות מיוצג ע"י עו"ד בדיון בפני הוועדה הרפואית שיכול לסייע לו ולטעון בשמו. לאחר הדיון קובעת הוועדה הרפואית את הנכות המגיעה בגין הפגיעה או המחלה. הנכות נקבעת לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה) בהן מפורטים כללים וטבלאות שאמורות להתייחס לכל פגיעה ולכל סוג של "פגימה" בגוף, לפי חומרתה. ככל שהפגיעה קשה יותר תיקבע נכות גבוהה יותר.

באם יש לקות נוספת או נכות נוספת, מתבצע חישוב משוקלל של הנכות הנוספת בהתאם לספר הנכות, ע"י חישוב הנכות הקודמת + (הנכות הנוספת כפול (חיסור הנכות הקודמת מ100).

אותם כללים חלים לגבי מחלות, כאשר גובה הנכות מותנה בחומרת הליקויים והמגבלות הנובעים מהמחלה עפ"י הממצאים הרפואיים. כך, למשל, לגבי מחלת CML יש דרגות שונות של נכות בהתאם לתופעות הלוואי ונזקים אחרים, ובאותו אופן מתייחסים לכל מחלה. עפ"י תקנה 15 לתקנות הנ"ל רשאית הוועדה הרפואית להעלות את הנכות שנקבעה ב- 50% בהתחשב בגילו, מינו והשכלתו של הנפגע. הודעה על קביעת הועדה נשלחת בד"כ ע"י המוסד לביטוח לאומי לנפגע באמצעות הדואר. אם הוועדה קבעה נכות זמנית אזי היא תציין את מועד תום הנכות, והמוסד לביטוח לאומי יזמן את הנפגע לבדיקה נוספת בד"כ בסמוך לפני תום תקופת הנכות הזמנית.
לעיתים, שאלת גובה הנכות עומדת במחלוקת, מאחר שההגדרות עפ"י התקנות ניתנות לעתים לפרשנות שונה שתלויה בשיקול דעתו של הרופא הבודק.

במידה והנפגע סבור כי הוועדה הרפואית טעתה בקביעתה, אזי עפ"י החוק התובע רשאי להגיש ערר על קביעתה בפני וועדה רפאית לעררים (מורכבת בד"כ מ-3 רופאים), תוך 30 יום מהמועד בו קיבל הודעה על קביעת הוועדה "הראשונה". איחור (במיוחד איחור משמעותי) עלול להביא לדחיית הערר ללא דיון בו. רצוי כי הנפגע ישקול היטב ויקבל ייעוץ מקצועי לגבי טיעוניו בפני הוועדה לעררים. לצורך כך, צריך הנפגע להתייחס לפרוטוקול המלא של הוועדה הראשונה אשר על החלטתה מוגש הערר. על הנפגע להראות בטיעוניו בפני הוועדה באילו ענינים שגתה הוועדה מדרג ראשון, הן בעניינים משפטיים (למשל עקב יישום לא נכון של הוראות התקנות) ובעיקר בעניינים רפואים (למשל אי-מתן משקל ראוי לתיעוד רפואי הסותר את קביעת הוועדה), ולנסות לשכנע את הוועדה לעררים לשנות את הקביעה של הוועדה מדרג ראשון. לאחר הדיון יקבל הנפגע הודעה מהמוסד לביטוח לאומי (בד"כ בדואר) על קביעת הוועדה לעררים. במידה והנפגע סבור כי גם הוועדה הרפואית לעררים קיפחה אותו הוא רשאי להגיש ערעור והפעם הערעור יוגש לבית הדין האזורי לעבודה שבתחום מגוריו. יש לציין כי בית הדין ידון בשאלה משפטית בלבד. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום מהמועד בו קיבל הנפגע את ההודעה על קביעת הוועדה הרפואית לעררים, וחשוב מאד-מאד גם במקרה זה שלא לאחר בהגשת הערעור.

בכל מצב יש צורך להצטייד בכל חוות דעת רפואית שתוכיח את טענות התובע ואשר ערוכה ע"י רופא מומחה מטעמו ובה יציין הרופא את הנכות המגיעה. יש לשים לב כי חוות דעת תהיה עדכנית, רמת מומחיות הרופא גבוהה ככל שניתן ועוד.

לסיכום:

מה הפונה צריך לדעת כדי ולהכין עצמו לקראת הוועדה הרפואית?ראשית לערוך רשימה של כל המחלות והפגעים ולבדוק אם הלקויות שנגרמו לנפגע מופיעים בספר הנכות. רצוי לפרט את התלונות בגין כל בעיה ובעיה בפני הרופא ולאחר מיכן בפני הוועדה. לצרף לכל לקות את המסמכים הרפואיים, כדי להוכיח ירידה של למעלה מ-50% בהכנסה (יש לשמור תלושי שכר ודוחות מס' של עצמאי). רצוי להכין תיקיות אחת שתוגש לוועדה והשנייה שתישאר אצלך (לשמור ולצלם כל מסמך המוגש לוועדה).

ריכוז כל הטענות במסמך כתוב.בדיקות חשובות, משמעות הצילומים וכד'.

מסמך רפואי עדכני בכל תחום נבדק, או חוות דעת – רצוי מאוד בוועדה לעררים.

מומלץ לכרוך ולסמן את כל החומר המוגש.

אין האמור במצגת ובתקציר משום המלצה,חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי. כמו כן, האמור במצגת או בתקציר אינו מתיימר להיות מדויק ו/או עדכני,המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

בכל שאלה הקשורה בתחום ניתן לפנות לחיליק בטל'- 050-5288331.

פורסם ב /span>